אפרים ריינר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
מ ←‏פתיח: , קישורים פנימיים
שורה 1:
{{אין תמונה|זכר}}
 
'''אפריים ריינר''' ([[16 בינואר]] [[1924]] – [[8 בנובמבר]] [[2009]]) היה ממנהיגי הדור השני ב[[השומר הצעיר|שומר הצעיר]] וב[[מפ"ם]], [[מנהל כללי|מנכ"ל]] ויו"רו[[יושב ראש]] [[בנק הפועלים]] בין השנים [[1977]] ל-[[1985]], [[כלכלן]] ו[[פובליציסטיקה|פובליציסט]] שבמשך שנים רבות היה [[בעל טור]] דעה בעיתוןב[[עיתון]] [[הארץ]].
ריינר, יליד [[ירושלים]], היה בוגר המוסד החינוכי של השומר הצעיר ב[[משמר העמק]], בעל [[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] ב[[כלכלה]] וב[[סוציולוגיה]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]. ב[[מלחמת העצמאות]] שירת ב[[חטיבת גולני]]. במשך שנים רבות שירת ב[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] בחטיבה. חקר את פעילות [[פיקוד הצפון]] במהלך [[מלחמת ששת הימים]], במסגרת שירות מילואים מיוחד בענף [[היסטוריה]] ב[[צה"ל]], לאחר המלחמה.
 
ריינר היה בנו של פרופסור [[מרכוס ריינר]], חתן [[פרס ישראל]]. ריינר, שהיה חבר קיבוץ [[גן שמואל]], מונה למנהל "תיעוש אזורי פיתוח" - קונצרן בבעלות [[חברת העובדים]] שכלל מפעלים אחדים באזורי פיתוח. הוא סגר מפעלים כושלים אחדים של הקונצרן ושיקם אחרים, ובכך הביא לביסוסו. בשנת [[1974]] סיים את תפקידו בקונצרן.
 
שימש כ[[מנהל כללי|מנכ"ל]] וכיווכ[[יושב ראש|יו]] [[בנק הפועלים]] בין השנים [[1977]] ל-[[1985]], עת נאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות דו"ח [[משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)|ועדת בייסקי]].
 
לאחר [[1985]], ובמקביל לכהונה ב[[דירקטוריון|מועצות המנהלים]] של חברות עסקיות שונות, הגביר את פעילותו הציבורית, ובין היתר היה חבר בהנהלת [[האגודה לזכויות האזרח בישראל|האגודה לזכויות האזרח]] ונמנה עם חבר הנאמנים של [[המרכז הבינתחומי הרצליה|המרכז הבינתחומי]]. במקביל, ובמשך למעלה מעשור, היה בעל טור כלכלי-חברתי בעיתון "[[הארץ]]".
 
בשנת [[2005]] התפרסם ספרו "[[המניפסט הדמוקרטי]]", הכולל אסופה ממאמריו, שברבים מהם עשה ריינר ניסיון להציע חלופה לתאוריה הכלכלית הדומיננטית. לפי הצעתו של ריינר, תוחלף האמונה ב[[היד הנעלמה|יד הנעלמה]] בדמוקרטיזציהב[[דמוקרטיזציה]] של החברהה[[חברה]], שתאפשר לכלל האזרחים להשפיע על מבנה הכלכלהה[[כלכלה]].
 
נפטר ב-8 בנובמבר 2009 בגיל 85.