אפרים ריינר

איש עסקים ישראלי

אפריים ריינר (16 בינואר 19248 בנובמבר 2009) היה ממנהיגי הדור השני בשומר הצעיר ובמפ"ם, מנכ"ל ויושב ראש בנק הפועלים בין השנים 1977 ל-1985, כלכלן ופובליציסט שבמשך שנים רבות היה בעל טור דעה בעיתון הארץ.

אפרים ריינר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 בינואר 1924 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בנובמבר 2009 (בגיל 85) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ריינר, יליד ירושלים, בנו של פרופסור מרכוס ריינר, חתן פרס ישראל. היה בוגר המוסד החינוכי של השומר הצעיר במשמר העמק, בעל תואר ראשון בכלכלה ובסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת גולני[1]. במשך שנים רבות שירת במילואים, הגיע לדרגת סא"ל, כסגן מפקד חטיבה[2]. חקר את פעילות פיקוד הצפון במהלך מלחמת ששת הימים, במסגרת שירות קבע מיוחד בענף היסטוריה בצה"ל, לאחר המלחמה[3].

ריינר, שהיה חבר קיבוץ משמר העמק (ובהמשך עבר לגן שמואל, לאחר שנישא לבת הקיבוץ), היה פעיל במפ"ם, היה חבר מזכירות המפלגה[4], חבר מרכז המפלגה ויושב ראש החטיבה הצעירה[5]. בין השאר היה פעיל במאבק לביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל[6].

ריינר מונה ביוני 1968 למנהל "תיעוש אזורי פיתוח" - קונצרן בבעלות "חברת העובדים", שכלל מפעלים אחדים באזורי פיתוח[7]. תחת ניהלו הגיע "תיעוש" לרווחיות לאחר שנים שפעלה בהפסדים[8]. בעקבות התפקיד עזב את הקיבוץ, בהמשך מונה לתפקיד מזכ"ל "חברת העובדים"[9]. במקביל מילה תפקידים ציבוריים, בין היתר, יושב ראש ועדת־הבחירות המרכזית של ההסתדרות בקיץ 1973[10], וב-1974 עמד בראש ועדה ציבורית, שמינה שר-התחכורה אהרון יריב, שכמטרתה הייתה לבחון את תעריפי התחבורה ובדיקת המצב הכספי של הקואופרטיבים לתחבורה ציבורית[11].

בשנת 1977 מונה למנכ"ל וממלא מקום יושב ראש בנק הפועלים[12]. אחר־כך היה ליו"ר הדירקטוריון של הבנק, שמש גם כיו"ר מועצת המנהלים של "אמפל - אמריקן ישראל קורפוריישן" (שהייתה חברת־בת של בנק־הפועלים) והיה יושב ראש משותף של קונצרן "כלל" יחד עם ישראל פולק[2]. ריינר נאלץ לפרוש מתפקידו בסוף 1985[13], בעקבות דו"ח ועדת בייסקי על משבר מניות הבנקים[14]. שנה אחר כך נאלץ לפרוש גם מתפקידו כיושב ראש "אמפל"[15], ומתפקיד יו"ר משותף של "כלל", אך נשאר בתפקיד דירקטור[16].

לאחר 1985, ובמקביל לכהונה במועצות המנהלים של חברות עסקיות שונות, הגביר את פעילותו הציבורית, ובין היתר היה חבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח ונמנה עם חבר הנאמנים של המרכז הבינתחומי. במקביל, ובמשך למעלה מעשור, היה בעל טור כלכלי-חברתי בעיתון "הארץ". ב-1992 הוצב במקום ה-106 ברשימת מרצ בבחירות לכנסת השלוש עשרה.

בשנת 2005 התפרסם ספרו "המניפסט הדמוקרטי", הכולל אסופה ממאמריו, שברבים מהם עשה ריינר ניסיון להציע חלופה לתאוריה הכלכלית הדומיננטית. לפי הצעתו של ריינר, תוחלף האמונה ביד הנעלמה בדמוקרטיזציה של החברה, שתאפשר לכלל האזרחים להשפיע על מבנה הכלכלה. מעין מיזוג, או דרך ביניים, בין עקרונות הסוציאליזם לבין הליברליזם כלכלי[17].

נפטר ב-8 בנובמבר 2009 בגיל 85.

קישורים חיצוניים עריכה

ממאמריו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אורי מילשטיין, ההטעיה הישראלית, דבר, 30 באפריל 1976
  2. ^ 1 2 טדי פרויס, לתת לבעלי־המניות זכות־דעה בניהול הבנקים, כותרת ראשית, 4 בינואר 1984
  3. ^ אפרים ריינר מוצע לתפקיד מנכ"ל תיעוש, על המשמר, 4 ביולי 1968
  4. ^ י. חזן מנע בחירת אהרן כהן למרכז החדש של מפ"ם, קול העם, 17 במאי 1963
  5. ^ מנהיג החטיבה הצעירה של מפ"ם קורא לחזית פועלים בשיתוף מק"י, קול העם, 22 במרץ 1964
  6. ^ עצרת בת"א למען ביטול הממשל הצבאי, קול העם, 14 בינואר 1962
  7. ^ אפרים ריינר - מנהל "תיעוש', למרחב, 4 ביולי 1968
  8. ^ "תיעוש" הגיע לרווחיות, על המשמר, 2 במרץ 1971
  9. ^ להציל את חברת העובדים, "העולם הזה", גיליון 2052 מ-29 בדצמבר 1976, עמוד 19
  10. ^ הבחירות להסתדרות בהילוך גבוה, על המשמר, 17 באוגוסט 1973
  11. ^ ועדה ציבורית לבדיקת מצב הקואופרטיבים לתחבורה, על המשמר, 26 במאי 1974
  12. ^ אפרים ריינר ~ מ"מ יו"ר הנהלת בנק הפועלים, דבר, 7 ביוני 1977
  13. ^ דאגה חדשה בבנק הפועלים, "העולם הזה", גיליון 2511 מ-16 באוקטובר 1985, עמוד 10
  14. ^ אמנון אטד, מניות הבנקים- ןעדת חקירה - "התנהגות האוצר היתה בלתי־אחראית ובלתי־שפויה", חדשות, 4 באפריל 1985
  15. ^ אלעזר לוין, מננ״ל אמפל, אפריים ריינר יתפטר כנראה היום, חדשות, 15 במאי 1986
  16. ^ אלעזר לוין, ריינר: דירקטור בכלל, כבר לא יו״ר, חדשות, 7 ביולי 1986
  17. ^ מוסף ספרים, ספרים חדשים - עיון - מקור, באתר הארץ, 15 ביוני 2005