דיר אבאן – הבדלי גרסאות

 

ב[[מאורעות תרפ"ט]] יצאו מהכפר פורעים אשר תקפו את ה[[מושבה]] [[הר-טוב]], שרפו אותה, בזזו את רכושה והביאו לנטישתה{{הערה|{{דבר||חורבן הר טוב|1929/09/02|00200}}}}{{הערה|'''קיצור תולדות ההגנה''', בעריכת [[שאול אביגור]], פרופ' [[יהודה סלוצקי]], ואל"מ [[גרשון ריבלין]], עמוד 136. {{ש}} [[יוסי בן-ארצי]], הרטוב, בתוך: [[זאב ענר]] (עורך), '''סיפורי מושבות''', משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 1996, עמ' 50.}}. ב[[ואדי]] ממערב לדיר־אבאן, עבר מסלולם של לוחמי [[מחלקת הל"ה]], בדרכם ל[[גוש עציון]], ובקרבת הכפר [[נקע בקרסול|נקעה]] רגלו של אחד הלוחמים, והוא הושב להר-טוב ביחד עם שניים מחבריו. במלחמת השחרור היו הכפר וסביבתו נתונים לשליטת [[חיל המשלוח המצרי (1948)|הצבא המצרי]]. במהלך [[ההפוגה השנייה]] התבצרו בדיר־אבאן ובכפרים הסמוכים לוחמים בפיקודו של שייח' יאסין אל בכרי{{הערה|[[יואב גלבר ]], '''קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948'''. ‫ אור יהודה : [[כנרת, זמורה ביתן, דביר|דביר]], תשס"ד 2004, עמ' 236}}. הכפר נכבש על ידי כוחות [[חטיבת הראל]] ב-[[19 באוקטובר|19]] - [[20 באוקטובר|20]] ב[[אוקטובר]] [[1948]] במסגרת [[מבצע ההר]], ורוב תושביו נמלטו לכיוון [[בית לחם]] ו[[הרי חברון]]{{הערה|[[בני מוריס]], '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947''', עמ' 293}}.

 

== גלריית תמונות ==

 

{{-}}

 

== הערות שוליים ==