מצב חירום – הבדלי גרסאות

לאחר [[שריפת הרייכסטאג]] ב-27 בפברואר 1933, התקפה אשר הואשמו בה ה[[קומוניזם|קומוניסטים]], [[אדולף היטלר|היטלר]] הכריז על מצב חירום לפי סעיף 48 ולאחריה חתם הנשיא [[פאול פון הינדנבורג]] על [[צו בעקבותנשיא השריפההרייך להגנת העם והמדינה]] (נודע גם כ"צו שריפת הרייכסטאג"), אשר משהה את חוקת ויימאר למשך כל תקופת [[גרמניה הנאצית|הרייך השלישי]], חוקת ויימאר לא בוטלה למעשה על ידי גרמניה הנאצית, אך "הושהתה ללא הגבלת זמן". [[חוק ההסמכה (גרמניה)|חוק ההסמכה]] שאושר ברייכסטאג ב-23 במרץ 1933 העניק לממשלה סמכויות חקיקה מלאות, ובכך איפשר לממשלה לעקוף את הפרלמנט (הרייכסטאג עצמו), בו ל[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]] לא היה רוב מוחלט. החוקים האלה תרמו ל[[האחדה]], תהליך כינון השליטה ה[[טוטליטריזם|טוטליטרית]] תחת שלטון המפלגה הנאצית.