טופי עתיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1מאחר ש |
שימוש בתווים ײ װ ױ שלא בהקשר יידיש |
||
שורה 18:
==היסטוריה==
[[File:Arte de gramática da língua mais usada na costa do Brasil - José de Anchieta-corte.jpeg|thumb|Anchieta, José de. Arte de gramática da língua mais usada na costa do Brasil. Ed. da Bibliotéca Nacional do Rio de Janeiro. Rio de Janeiro : Imprensa Nacional, 1933. Facsímile da 1. ed. (1595).]]
מאחר שהאוכלוסייה בה נוצרה השפה ודוברה הייתה [[אנאלפבית]]ית אין ידיעות בכתב על קורות השפה, לכן עד המפגש עם האירופים ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]
הרשומות הראשונות המזכירות את השפה בשמה מתוארכות לתחילת המאה ה-16, אך המסמכים הראשונים המכילים מידע ממשי עליה השפה נכתבו ב-[[1575]] ואילך, על ידי המיסיונרים [[ז'וזה דה אנשייטה]] ה[[פורטוגל|פורטוגזי]] ו[[אנדרה טיווה]] ה[[צרפת]]י שתרגמו [[תפילה|תפילות]] [[נצרות קתולית|קתוליות]] וסיפורים [[ביבליה#הקאנון הנוצרי|תנ"כײם]] לשפה זו. אירופי חשוב נוסף הוא [[ז'אן דה לרי]] שכתב את ה[[שיחון]] הראשון, וכנראה היחיד, לטופי עתיקה, בו הוא תרגם גם [[דיאלוג]]ים שלמים. שיחון זה חשוב ביותר שכן הוא המקור הטוב ביותר להבנה כיצד דוברה הלכה למעשה.
שורה 24:
ב-200 או 300 השנים הראשונות [[היסטוריה של ברזיל|בהיסטוריה הברזילית]] כל [[קולוניה|קולוניאליסט]] שנשלח לברזיל למד את השפה בניב בו דיברו בני ה[[טופינמבה]] כאמצעי לתקשורת עם הילידים ועם קולוניאליסטים קודמים שהתיישבו באזור ואימצו את השפה.
אנשי [[מסדר הישועים]] לא רק שלמדו את השפה, אלא אף עודדו את
כשראש הממשלה הפורטוגזי [[סבשטיאאו דה מלו|המרקיז דה פומבל]] גרש את הישועים מתחום ממלכת פורטוגל בשנת [[1759]] השפה דעכה במהירות, בעיקר בגלל מיעוט אחיזתה בברזילים שאינם משתײכים לכמורה המגורשת. סיבה נוספת לדעיכת השפה היא עליית קרן ה[[פורטוגזית]], עם גל ההגירה הגדול מפורטוגל בתחילת המאה ה-18 בעקבות גילוי מרבצי [[זהב]], [[יהלום|יהלומים]] ו[[אבן חן|אבני חן]] בפנים ברזיל. טופי עתיקה שורדת עד היום, בדמות הניב המודרני ניֶאֶנגַטוּ, באזורים מבודדים בלב ברזיל, שם היא מדוברת לרוב בפי ילידים, אך במקומות מעטים נמצאת גם אכלוסיה ממוצא אירופי והשפה מודברת גם בפיהם.
שורה 35:
הראשון שחקר את השפה היה הישועי הספרדי ז'וזה דה-אנשײטה, וכתביו מהוים את רוב רובם של המקורות הכתובים לחקר שפה זו. לאור עובדה זו, ברור למה המחקר חלקי עקב חוסר באוצר מלים ששרד וחוסר בקולגות בנות זמנו של אנשײטה שיאזנו את ההשקפה האירופית הקולוניאליסטית.
==[[פונולוגיה|
עד בוא האירופים ל[[העולם החדש|עולם החדש]] הייתה הטופי נטולת כתב, ודובריה - [[אנאלפבית]]ים. כיום, מיוצגת השפה בוריאנט של [[האלפבית הלטיני]]. אבחנת העיצורים וקביעת דרך הכתיבה המקובלת כיום נעשתה על ידי [[ז'וזה דה אנשייטה]], [[מיסיונריות|מיסיונר]] [[ישועים|ישועי]] [[פורטוגל|פורטוגזי]] בן [[המאה ה-16]].
שורה 109:
*לכל אחת מהתנועות גרסה [[תנועה (פונולוגיה)#אנפוף|מאונפפת]] הנכתבת על ידי הוספת [[טילדה]] מעל האות. כך לדוגמה Õ מייצגת /ɔ̃/.
*
*לעתים משתמשים ב[[סימן הטעמה עלי]] (◌́) לציון ה[[הברה]] המוטעמת.
שורה 115:
===גישה אחרת===
הבלשן [[נתנאל סנטוס גומז]] חולק במעט על ממצאי אנשײטה. לדעתו לא
גומז
את התנועות המיוצגות בצמדים E/Ẽ O/Õ הוא מזהה כ-[e/ẽ] [o/õ].
==מורפולוגיה==
רוב המלים בטופי עתיקה מכילות [[הברה]] אחת או
*a = עגול / ראש / [[זרע (בוטניקה)|זרע]]
שורה 145:
==מבנה דקדוקי==
ככלל, טופי עתיקה היא [[שפה צירופית]] אך לעתים היא מגלה
===חלקי הדיבר===
====פעלים====
שורה 159:
*A-î-pysyk = אני (פועלי)-הוא (סביל)-תופש = אני תפשתי אותו
למרות שאין הפעלים נוטים בזמן ניתן לדעת את זמן התרחשות הפעולה ברוב המקרים עקב האפשרות לזהות מלים
====שמות עצם====
| |||