קונסטנטין ציולקובסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקישיתוף בשורה
שורה 27:
ציאולקובסקי חקר את המכניקה של מכונות מעופפות מונעות שכונו "דיריג'בלים" (המונח ספינת אוויר או "צפלין" טרם הומצא). ציאולקובסקי היה הראשון שהציע כיצד ניתן לבנות את הדיריג'בל הכל-מתכתי ואף בנה דגם שלו. המאמר הראשון על ספינות אויר נקרא "בלון מטאלי ניתן לשליטה" (1892), בו הוא ביסס את הרציונל הטכני והמדעי לעיצוב של ספינת אויר עם כיסוי מתכתי. הרעיון של ציאולקובסקי היה מתקדם לתקופתו והוא לא קיבל כל תמיכה או מענק מחקר לנסות ולממש את רעיונותיו. גם פנייה למטה האווירי הכללי של צבא רוסיה לא הביאה כל תוצאות.
 
ב-1892 הוא פנה לתחום החדש והבלתי נחקר עד אז של בניית [[כלי טיס]] כבד מה[[אוויר]]. הרעיון של ציאולקובסקי היה לבנות [[מטוס]] עם מסגרת מתכתית. במאמרו משנת 1894 "כלי טיס או מכונה מעופפת דמוית ציפור" ישנם תיאורים ושרטוטים של מטוס חד-כנפי, שבמראהו ובאירודינמיקה שלו חזה את העיצוב של המטוס שייבנה 15- 18 שנה מאוחר יותר. במטוס זה לכנפיים היה עיצוב אירודינמי של פרופיל עבה עם קצה קדמי מעוגל שהקנה להם [[כוח עילוי]] (כתוצאה מ[[חוק ברנולי]]) ותרם ליציבות המטוס. אך העבודה על המטוס ועל ספינת האוויר שתכנן, לא קיבלה הכרה על ידי הנציגים הרשמיים של המדע הרוסי, ומחקריו העתידיים של ציאולקובסקי לא זכו לתמיכה מורלית או כספית. בקונגרס השנתי של אסטרונאוטיקה שהתקיים ב[[סנקט פטרסבורגפטרבורג]] ב-1914, הציג את הדגמים הכל-מתכתיים של ספינות האוויר שפיתח אך זכה בתגובות צוננות.
 
לנוכח אכזבתו הרבה מתוצאות הקונגרס, ויתר ציאולקובסקי על העיסוק בחקר החלל ובאסטרונאוטיקה ועם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] הפנה מרצו לעיסוק בבעיות העוני הגובר עם הימשכות המלחמה. נושא זה העסיק את מירב זמנו עד פרוץ [[המהפכה הרוסית (1917)|המהפכה הרוסית]] ב-1917.
 
== חקר החלל ==
החל מ-1896, ציאולקובסקי החל לחקור באופן שיטתי את התאוריה של תנועה של [[מנוע סילון|מנועי סילון]]. מחשבות לגבי עיקרון הפעולה של רקטות חלל הובעו על ידו כבר ב-1883, ותאוריה מפורטת של הנעת-דחף פותחה על ידו ב-1896. ציאולקובסקי ניסח את המשוואה הקרויה [[נוסחת ציאולקובסקי]] המגדירה את היחסים בין: