נפתלי בן-מנחם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:ביבליופילים באמצעות HotCat
תיקון שמות ערכים - מחוזות רומניה: (דיון) §
שורה 8:
{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29166&st=&pgnum=140&hilite=ספר קול אריה], [[קישווארדה|קליינווארדין]], ת"ש. כאן נזכרים האב ובניו}} בתקופת נעוריו למד ב[[ישיבה|ישיבות]] שונות, וכבר אז התבלט במידת הסקרנות והידע שלו. שתי תשובות לשאלות ששאל את רבו, רבי [[דוד שפרבר (רב)|דוד שפרבר]], התפרסמו בספרו של הרב ('''[[שו"ת|שאלות ותשובות]] אפרקסתא דעניא''', חלק א').{{הערה|התשובות בסימנים קכ"ג ו-קכ"ה. ראו [[א"מ הברמן]], נפתלי בן מנחם איש הספר, '''מסכת סופרים וספרות''', ירושלים: [[הוצאת ראובן מס|ראובן מס]], תשל"ז, עמ' בעמ' 98.}}
 
חיבורו הראשון, "שִטה תלמודית" (על ביאור ב[[תלמוד בבלי]] [[נדרים]] [[S:נדרים ט ב|ט, ב]]), נדפס בשנת [[תרפ"ח]] [[1928]] בירחון '''הבחור''', כשהיה בן 17 בלבד. את החיבור כתב בעיר [[סיגט]] שב[[מרמורש (מחוז)|מחוז מרמורש]] בהונגריה (כיום בשטחה של רומניה), שעבר להתגורר בה זמן קצר לפני כן. מאוחר יותר פרסם על העיר מאמרים רבים.{{הערה|שם=הברמן 99|א"מ הברמן, נפתלי בן מנחם איש הספר, עמ' 99.}}
 
שהותו בסיגט לא ארכה זמן רב, כי החליט ללכת ללמוד בישיבת הרב ד"ר [[דוד הופמן]], ב[[פרנקפורט]] שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]. בביקוריו התכופים בספרייה העירונית שם פגש את פרופ' [[אהרן פריימאן]], מי שהיה מנהל המחלקה היהודית של הספרייה.{{הערה|שם=הברמן 99}} תחת הדרכתו עשה את צעדיו הראשונים בתחום הביבליוגרפיה העברית.{{הערה|[[אברהם יערי]], במאמרו "לקוטי בתר לקוטי" ('''קריית ספר''' ח, תרצ"א), כתב כי פריימאן מסר 13 הגדות (שהיו חסרות ברשימת המילואים שפרסם יערי לרשימת ההגדות של ויענר (וִינֶר), ב'''קריית ספר''' תר"ץ) למר נ. פריד (שמו של בן מנחם באותם ימים), כדי שיעתיק אותם עבורו.}} משהוכיח את בקיאותו הרבה בספרים, נשלח על ידי פריימאן ל[[רומא]], לשם קִטלוג כתבי היד העבריים שב[[ספריית הוותיקן]]. אולם עבודתו בוותיקן הופסקה, בין היתר, משום שנקרא לשירות צבאי בארץ מולדתו. חלק מממצאיו בספרייה זו פרסם במאמרו "הספרייה העברית בוואטיקן" בכתב העת '''דרכנו''', תרצ"ב, ומספר שנים אחר כך גם בכתב העת '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' ובספר נפרד, '''מגנזי ישראל בוותיקן''' (תשי"ד).{{הערה|שם=הברמן 99}}