תאונת פגע וברח – הבדלי גרסאות

למרות שהחוק מטיל את חובת העצירה על נהג הרכב בלבד, הרשיעו בתי המשפט נוסעים ברכב בעבירה של סיוע להפקרה, ואלו נדונו לעונשים של עד שנתיים וחצי מאסר{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/01/260/036/G09/01036260.g09.htm רע"פ 3626/01]}}{{הערה|{{nrg|אחיקם משה דוד|9 שנות מאסר בפועל לדורס הילדה טל זינו|956/014|20 באוקטובר 2009|}}}}{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/10/470/022/e06/10022470.e06.htm ע"פ 3164/10, שלום ימיני נגד מדינת ישראל]}}.

 

באותה שנה הגישו חברי הכנסת [[זאב בילסקי]], [[דב חנין]], [[זבולון אורלב]], [[אריה ביבי]] ו[[ציפי חוטובלי]] הצעת תיקון ל[[חוק זכויות נפגעי עבירה]] המעגן את מעמד נפגעי עבירת הפקרה לאחר תאונה בדיונים על [[הסדר טיעון|הסדרי טיעון]] עם העבריינים{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3364.rtf הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הכללת עבירת הפקרה לאחר תאונה), התשע"א–2011]}}. ביולי 2011 החליטה הממשלה לתמוך בתיקון זה לחוק{{הערה|{{החלטת ממשלה|2011|3540|החלטה מס. חק1971/ של ועדת השרים לענייני חקיקה מיום 10.07.2011 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 28.07.2011|32}}}}. התיקון לחוק אושר בדצמבר 2011.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/spokesman/heb/Result.asp?HodID=9460 אושר סופית: נפגעי פגע וברח ייכללו בחוק זכויות נפגעי עבירה וקולם יישמע בהליך המשפטי] הודעת דובר הכנסת באתר הכנסת}}