הנס הובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 34:
 
== חייו ==
===קריירה מוקדמת===
הובה נולד בנוימבורג ב-[[29 באוקטובר]] [[1890]]., הואשהשתייכה הצטרףל{{ה|אימפריה לצבאהגרמנית}}. הגרמניבשנת ב-[[1909]] ובהתגייס ל[[צבא האימפריה הגרמנית|צבא הגרמני הקיסרי]], והצטרף לרגימנט הרגלים ה-26 (לאופולד, נסיך אנהלט-דסאו), ולחם בשורותיו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נלחם ב[[החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה|חזית המערבית]]. ב-[[20 בספטמבר]] [[1914]] נפצע קשה וזרועו השמאלית נקטעה. לאחר שנת החלמה, נשלח שוב לחזית וב-[[10 באפריל]] [[1918]] נפגע קשות מהרעלת גזים ואושפז למשך שנה בבית חולים.
 
לאחר שחרורוהחלמתוו התקבלהצטרף לשורותהובה הל[[רייכסווהר]] ועסק בתפקידי הדרכה בבית הספר לקצינים ונשלח ללימודים ב[[ארצות הברית]]. הוא כתב ספר הדרכה לחיל הרגלים ועלה בסולם הדרגות.
 
===מלחמת העולם השנייה===
ב[[ספטמבר]]בפרוץ [[1939מלחמת העולם השנייה]], השתתףהיה בתפקידהובה [[מפקד גדוד]]הגדוד רגליםה-3 של רגימנט הרגלים ב{{ה|פלישה-3, ולחם עימו במהלך [[הפלישה לפולין}}]]. ב-[[19 באוקטובר]] [[1939]] מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-3, ופיקד עליו ב[[המערכה על צרפת|פלישה לארצות השפלה וצרפת]].
 
ב-[[1 ביוני]] [[1940]], במהלך [[המערכה על צרפת]] מונה למפקד הדיוויזיה ה-16, וב-[[20 ביוני]] קיבל את כניעתו של הקורפוס ה-21 הצרפתי. באוגוסט [[1940]] פוצלה הדיוויזיה לדיוויזיה הממונעת ה-16, ולדיוויזיית הפאנצר ה-16, והובה מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר. ב[[מבצע ברברוסה]] פרצהלחמה הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מ[[קורפוס הפאנצר ה-48]] במסגרת [[ארמיית הפאנצר הראשונה]], ופרצה את קו סטלין.
 
הובה היה נערץ על ידי חייליו שכינוהו בשם החיבה "פפה הובה". הוא הותיר רושם רב בפניו החסונים והמוצקים ובזרועו התותבת השחורה. [[היטלר]] העריץ אותו.