קארולוס ליניאוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
|כיתוב=
|תרומות עיקריות=מייסד [[מיון עולם הטבע|שיטת המיון]] המדעית המודרנית לעולם החי ואחד מאבות חקר ה[[אקולוגיה]].
|ענף מדעי=[[בוטניקה]], [[זואולוגיה]]
|ארצות מגורים=[[שבדיה]]
|פרסים והנצחה=[[האגודה הלינאית של לונדון]]
שורה 18:
[[קובץ:Linne autograph.png|שמאל| | |חתימתו של קארולוס ליניאוס]]
 
ב-[[1732]] מימנה האקדמיה המקומית למדעים את שליחתו למסע מדעי ל[[לפלנד]], שם הוא התנסה בקשיים ותלאות בעברו על פני שטחים דלילי אוכלוסייה. בשובו כתב את ''The Florula Lapponica'', העבודה הראשונה שמיינה את עולם החי לפי מין.
 
ב-[[1735]] עבר לגור ב[[הולנד]], למשך שנים אחדות. הוא סיים שם את התואר האקדמי היחיד שלו, אך חשוב מכך, הוא פגש שם את פטרונו [[יאן פרדריק גרונוביוס]], והראה לו טיוטה ראשונה של עבודתו החשובה ביותר, ה-''Systema Naturae'', שפורסמה בהולנד ב-1735 בגרסה בת 11 עמודים. המהדורה העשירית, שיצאה ב-[[1758]], כבר כללה 4,400 מיני חיות ו-7,700 מיני צמחים. החידוש והיחוד שבה, היה מתן שמות קצרים ומדויקים לכל מין, במסגרת דו-שמית של שם כללי ושם פרטי. ליניאוס היה בעל כשרון בלתי-מצוי להגדרות קצרות ומדויקות אלה, שהבחינו בין פרט אחד למשנהו. קודם לליניאוס, לא הייתה שיטת מיון מוסכמת, ובוטניקאים וזואולוגים שונים קראו בשמות שונים לאותו בעל-חיים או צמח. לעתים היו שמות אלה ארוכים, ציוריים ובלתי-מדעיים בעליל. ליניאוס לא המציא את השיטה הדו-שמית, אך היה הראשון שעשה בה שימוש עקבי ומקיף, והראשון שקיבע אותה כ[[תקן]] מקובל.
 
השמות שבחר ליניאוס היו הגיוניים בעיניו ונבחרו משום שתמצתו את מהות המינים. בני אדם היו [[האדם הנבון]] (''Homo Sapiens'') משום שבינתם היא המבחינה אותם. [[יונקים]] (mammals) נקראו כך על שום שהם מניקים את ולדיהם.
 
ליניאוס שב לאופסלה וב-[[1739]] נישא לשרה מוראה, בתו של רופא. תחילה עסק ברפואה וכעבור זמן קצר היה ל[[פרופסור]] לרפואה באוניברסיטת אופסלה. אך למעשה למד בעצמו והורה לתלמידיו בוטניקה, ובמהרה החליף את משרתו לפרופסור לבוטניקה. הוא ארגן משלחות לאיסוף דגימות, שיצאו לחלקים שונים של העולם, ופיקח על חקירת הצמחים ובעלי החיים שהביאו ממסעותיהן. כמו כן הרחיב את תחום מחקרו וקטלג גם [[מינרלים]].
שורה 30:
נועם הליכותיו ורוחו הבדוחה חיבבוהו מאוד על תלמידיו. בשבתות היה יוצא לשדה עם קרוב למאה חמישים תלמידיו, שהיו מתפזרים על פני השטח ומלקטים דגימות. מדי התגלות צמח נדיר, היו מריעים ב[[חצוצרה]] ומכנסים את כל הפקולטה, לשמוע את הסבריו של הפרופסור.
 
ב-[[1757]] העניק לו [[אדולף פרדריק]] מלך שבדיה תואר אצולה והוא החל לקרוא לעצמו פון לינה או לפעמים, פשוט קרל לינה. בערוב ימיו, ב-[[1774]], סבל ממספר אירועי [[שבץ מוחי]] וארבע שנים לאחר מכן מת.
 
== מחקריו וגילויו המדעיים ==
שורה 36:
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מיון עולם הטבע#המיון של קארולוס ליניאוס|המיון של קארולוס ליניאוס]]}}
[[קובץ:Systema Naturae cover.jpg|שמאל|ממוזער|200px|עמוד השער של ה-''Systema Naturae'', מהדורה מ-[[1760]]]]ה[[מיון עולם הטבע|טקסונומיה]] הלינאית מחלקת את עולם החי באופן היררכי על פי תכונות חיצוניות של האורגניזמים החיים. החלוקה מבוססת על שש דרגות:
{| bgcolor="#ccccff"; border="2"; cellpadding="3"
| '''עברית''' || '''לטינית''' || '''אנגלית'''
|-
|[[ממלכה (טקסונומיה)|ממלכה]] || Regnum || Kingdom
|-
|[[מערכה (טקסונומיה)|מערכה]] || Phylum || Phylum
|-
|[[מחלקה (טקסונומיה)|מחלקה]] || Class || Class
|-
|[[סדרה (טקסונומיה)|סדרה]] || Ordo || Order
|-
|[[סוג (טקסונומיה)|סוג]]|| Genus || Genus
|-
|[[מין (טקסונומיה)|מין]]|| Species || Species
|-
|}
שורה 70:
* השימוש בסימנים ♂ ו-♀ לציון [[זכר]] ו[[נקבה]] אף הוא חידוש של ליניאוס.
* הוא היה ממייסדי [[האקדמיה השבדית המלכותית למדעים]].
* ליניאוס נחשב גם לאחד מחלוצי המחקר הבוטאני ב[[ארץ ישראל]]. ב-[[1756]] הוציא לאור ספר אודות ה[[פלורה]] ב[[ארץ ישראל]] בשם Flora Palestina על בסיס ממצאים של תלמידיו ([[פטר פורסקול]] ו[[פרדריק הסלקוויסט]]), שסיירו בארץ.
* במגדירי הצמחים, האות L המופיעה לאחר השם המדעי של צמח, מציינת כי הוגדר על ידו. הוא הבוטנאי היחיד שזכה לנוטציה שכזו, בת אות אחת בלבד, המעידה על תרומתו הרבה. לדוגמה, שמו המדעי של [[אגוז קוקוס]] הוא ''Cocos nucifera L''.
 
== לאחר מותו ==
ב-[[1783]], חמש שנים לאחר מות ליניאוס, מת בנו ששמו היה גם קרל ליניאוס, והאוסף הגדול של האב, כולל דגימות וכתבים רבים, נמכר לבוטנאי ה[[אנגלי]] [[ג'יימס אדוארד סמית]]. שליחו של סמית רכש את האוסף ב-1,000 [[גינאה|גינאות]] ושלח אותו ל[[אנגליה]] ב[[ספינה]].
[[קובץ:Linnaeus.jpg|thumbממוזער|פסל של ליניאוס במחלקה לבוטניקה באוניברסיטת וינה]]
מסופר כי משנודע הדבר למלך [[שבדיה]], ציווה לרדוף אחרי הספינה ולהחזיר את האוצר. אך הספינה הבריטית כבר הספיקה להתרחק מחופה של שבדיה, והאוסף הגיע ל[[לונדון]] ב-[[1784]] ושמור מאז על ידי החברה הלינאית של לונדון.
 
== קישורים חיצוניים ==