וסילי גוליצין – הבדלי גרסאות

המצב הגאופולטי של [[רוסיה הצארית]] באותה תקופה היה די קשה. למרות חתימת הסכם שלום עם [[האימפריה העות'ומאנית]] היחסים היו מתוחים, השלום עם [[האיחוד הפולני ליטאי]] היה לא יציב, בשנת [[1682]] החלו פלישות של [[חאנות קרים]] לשטחי [[רוסיה הצארית]]. גוליצין היה בדעה שיש לחמם את היחסים עם הפולנים. כתוצאה מכך רוסיה ויתרה בשלב זה על שאיפותיה להחזיר לעצמה מוצא ל[[ים הבלטי]]. לאחר [[משא ומתן]] ארוך, בשנת [[1686]] נחתם הסכם של [[הסכם שלום 1686|שלום נצחי]] עם [[האיחוד הפולני ליטאי]]. ההסכם אישרר את ההסכמות של [[הסכם אנדרוסובו]] וגם השאיר את [[קייב]] בשליטה רוסית. בהתאם להסכם זה, [[רוסיה הצארית]] התחייבה להתחיל במלחמה נגד [[האימפריה העות'ומאנית]]. כשלב מקדים, בשנים [[1687]] ו-[[1689]] גוליצין אירגן שתי פשיטות נגד [[חאנות קרים]]. המערכות הצבאיות לא היו מוצלחות וגרמו לאבידות משמעותיות לרוסים. רק לאחר מאמצים רבים, הנסיכה סופיה הצליחה לשכנע את [[פטר הגדול]] להכריז על גוליצין כמפקד שניצח במערכה. יחד עם זאת, הפשיטות תרמו לכך ש[[חאנות קרים]] לא הייתה יכולה לעזור לטורקים בלחימה נגד [[פולין]] ו[[אוסטריה]].

 

 

==קישורים חיצוניים==