תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 2:
{{אסלאם}}
[[קובץ:Madhhab Map2-heb.png|שמאל|ממוזער|300px|העולם המוסלמי]]
'''מד'הב''' (ב[[ערבית]]: '''مذهب'''), הוא מושג ב[[ערבית]]בערבית שפירושו [[אסכולה]] [[אסלאם|אסלאמית]] ב[[תאולוגיה|מחשבה דתית]] או ב[[שריעה|הלכה]] ([[פיקה]]). ב־150 השנים הראשונות לאסלאם היו אסכולות רבות, והבולטות שביניהן נעשו לאסכולת [[דמשק]] (שנקראה פעמים רבות "אווזאעיה", أوزاعية), [[כופה]], [[בצרה]] ואסכולת [[אל-מדינה]], ששרדה כ[[האסכולה המאליכית|אסכולה המאלכית]], ואילו האסכולות ה[[עיראק|עיראקיות]]יות התגבשו כ[[האסכולה החנפית|אסכולה החנפית]]. האסכולות ה[[האסכולה השאפעית|שאפעית]], [[האסכולה החנבלית|החנבלית]], [[האסכולה הט'אהרית|הט'אהרית]] ו[[האסכולה הג'רירית|הג'רירית]] הן מאוחרות יותר.
 
רבים רואים בהלכה ה[[שיעה|שיעית]] אסכולה נפרדת, הנקראת [[האסכולה הג'עפרית]], שנוסדה על ידי ה[[אימאם]] השישי [[ג'עפר א-צאדק]].
 
ארבע האסכולות ה[[סונה|סוניות]] לא נחשבות כ[[כת|כתות]]ות או [[עדה (אנתרופולוגיה)|עדות]] נפרדות, מכיוון שהייתה הרמוניה רבה בין המלומדים מהאסכולות השונות במשך ההיסטוריה המוסלמית. ההבדל ביניהן הוא בפרשנות ל[[חדית']], איך מפרשים את דברי הנביא. בנוסף להן התפתחה מיסטיקה, השמה את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה, ה[[סופיות]].
 
*אימאם [[אבו חניפה]] היה ה"מייסד" של האסכולה החנפית, וחי ב[[כופה]] שעיראק, בשנים 767-699. על פי המסורת, הוא למד אצל האימאם [[ג'עפר א-צאדק]].
שורה 12:
*אימאם [[מאלכ בן אנס]] נולד זמן קצר לאחר מכן, וחי בעיר [[מדינה]]. ישנם דיווחים כי הם חיו באותו הזמן, ולמרות שמאלכ היה צעיר בהרבה, הכבוד ההדדי שלהם ידוע. למעשה, אחד מהתלמידים החשובים של אבו חניפה, שעל תורותיו מבוססת הרבה מהאסכולה ה[[חנאפית]], למד גם הוא ממאלכ.
 
*אימאם [[מוחמד אבן אידריס א-שאפעי|א-שאפעי]] למד גם הוא אצל תלמידים של אבו חניפה ומאלכ, והיה לו כבוד רב לשניהם. אל שאפיעי חי בין השנים 767-820767–820, שהיה המלומד הכי חשוב של עולם האסלאם. חשיבותו הייתה גדולה מאוד כיוון שהיה בן לשבט קורייש ומצד אביו הייתה לו קרבה למשפחת הנביא.
 
*אימאם [[אחמד אבן חנבל]] למד עם א-שאפעי. אבן חנבל נחשב לבר סמכא ב[[חדית'|מסורת המוסלמית]] וספר המסורות שלו, "מוסנד אחמד" (مسند أحمد), זוכה למעמד רם בקרב המוסלמים הסונים.