סתם יינם – הבדלי גרסאות

'''סתם יינם''' הוא מושג [[הלכה|הלכתי]] שמשמעו [[יין]] של [[גוי]] או [[יין]] של [[יהודים|ישראל]] שנגע בו [[גוי]]. מ[[דרבנן]] הוא נחשב כאילו נוסך ל[[עבודה זרה]] ויש לו דין של [[יין נסך]], סיבת האיסור היא מחמת שניסוך יין ל[[עבודה זרה]] יכול להיות גם על ידי נענוע בלבד ולכך ישנו חשש שמא הגוי התכווין לנסך את היין לע"ז. סיבה נוספת היא חשש שתיווצר קירבה בין הישראל לגוי, דבר שיוביל בעתיד לאיסור חתנות. איסור זה הוא מזמן ה[[תנאים]], מלבד זאת נגזרה גזירה יותר מאוחרת שיין שנגע בו ישראל [[מומר|משומד]] נאסר כדין יין נסך.

מכיוון שאיסור זה הוא מ[[דרבנן]] נעשו בו [[חומרא וקולא|קולות]] הלכתיות כמו למשל דין [[יין מבושל]]- יין שבושל לא יכולאינו להיאסרנאסר מדין סתם יינם כי יין כזה בדרך כלל לא מנוסך ל[[עבודה זרה]].

סתם יינם אסור בשתייה וגם בהנאה. לדעת [[הרמב"ם]] יין שנגע בו גוי מ[[אומה]] שאינם עובדים עבודה זרה אינו נאסר אלא בשתייה ואינו נאסר בהנאה, כדוגמה מביא הרמב"ם ש[[מוסלמי]] שנוגע ביין אין היין נאסר בהנאה אבל [[נוצרי]] שנוגע ביין היין נאסר אף בהנאה. בזמן הזה, מכיוון שאין זה שכיח שהגויים ינסכו יין ל[[עבודה זרה]], יש אומרים, שסתם יין של [[גוי]] וכן [[יין]] של [[יהודים|ישראל]] שנגע בו גוי, אינו אסור אלא בשתייה ולא בהנאה.{{מקור}}