סתם יינם

מושג הלכתי המתאר יין שנגע בו גוי

סתם יינם הוא מושג הלכתי שמשמעו יין של גוי, או יין של ישראל שנגע בו גוי. חז"ל גזרו על יין זה שיהיה אסור בשתייה ובהנאה והשוו את דינו ליין נסך.

איסור זה הוא מזמן התנאים. מלבד גזירה זאת נגזרה גזירה מאוחרת נוספת שגם יין שנגע בו יהודי משומד יאסר אף הוא כדין 'סתם יינם'.

חז"ל הקלו ביין שנתבשל שאינו נאסר באיסור "סתם יינם", מאחר שיין זה נחשב כפגום, ואין דרך הגויים לנסכו לעבודה זרה.

יין שנגע בו גוי או יהודי משומד נאסר ליהודים

טעם האיסור עריכה

בסיבת האיסור, יש שכתבו שהטעם הוא מחמת שניסוך יין לעבודה זרה יכול להיות גם על ידי נענוע בלבד, ולכך ישנו חשש שמא הגוי התכוון לנסך את היין לעבודה זרה.

ויש שכתבו טעם אחר לפיו חז"ל חששו שעל ידי שתייה הדדית של יין שישתה היהודי עם הגוי, תיווצר קרבה בין היהודי לגוי, דבר שיוביל בעתיד לאיסור חתנות, לכך אסרו ייו זה בשתייה והנאה.

האנשים הפוסלים עריכה

מומר עריכה

האיסור הראשוני היה על נגיעת גוי ביין, אך חכמים החמירו להחשיב בכלל האיסור אף יהודי מומר לעבודה זרה וכן מחלל שבת בפרהסיה,[1] לעניין איסור סתם יינם.

יש שכתבו שיהודי שימנע מלחלל שבת בפני רב גדול, או שיחלל מאחר שחונך לחילול שבת מקטנותו ונחשב לתינוק שנשבה, לא נחשב כ'מומר' לעניין -"סתם יינם". אך מחללי שבת בפרהסיה המצהירים שנוהגים כך מתוך חקירה ובדיקה, אינם נחשבים לתינוקות שנשבו.[2] כמו כן, כתב הבניין ציון[3] שאם אותו מחלל שבת לכל הפחות עושה קידוש או הולך להתפלל בבית כנסת, לא שייך לומר עליו שדינו כמי שעובד עבודה זרה, כי במעשים אלו מגלה כי הוא מאמין באלוהי ישראל על אף שנכשל בחילול שבת. ולכן גם יין שנגע בו אינו יאסר בשתייה.

גוי שאינו עובד עבודה זרה עריכה

לדעת הרמב"ם, יין שנגע בו גוי מאותן אומות שאינם עובדים עבודה זרה, היין נאסר בשתייה בלבד אבל מותר בהנאה, ולכך הוא סבור שמוסלמי שנוגע ביין אין היין נאסר בהנאה, אבל נוצרי שנוגע ביין היין נאסר אף בהנאה.[4] לעומתו הרשב"ם כותב בשם רש"י שגם יינו של נוצרי אינו אסור אלא בשתייה, היות שעבודתם אינה כוללת ניסוך יין[5] (כי מה שהם שותים מיין האוכריסטיה אינו נחשב לניסוך).[6] גם המאירי התירו בהנאה לפי שיטתו הידועה כי הנוצרים אינם נחשבים כעובדי עבודה זרה.[7]

לדעת השולחן ערוך סתם יין של גוי אסור בשתייה ובהנאה,[8] אולם דעת הרמ"א[9] להקל ולהתיר באיסור הנאה בשעת הדחק ביין של נוצרים ”ובזמן הזה שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים י"א דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו אינו אסור בהנאה רק בשתייה וכן סתם יין שלהם אינו אסור ליהנות ממנו”.

לדעת הרב יוסף משאש, ניתן להקל בסוגי משקה העושיים מיין כגון קוניאק, מתוך הנחה שבתקופה המודרנית אין זה שכיח שהגויים ינסכו יין לעבודה זרה, אך הרב עובדיה דחה דבריו וכתב להחמיר בכך.[10]

בתקן הישראלי עריכה

תקן ישראלי 1318, העוסק ביין, בגרסתו ממאי 1988 ובגרסה שהחליפה אותו באוגוסט 2019, מחייב לציין על התווית של יין שאינו כשר את המילים "לא כשר".[11]

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.