זאב צחור – הבדלי גרסאות

 

==ביוגרפיה==

ב–1969 עבר ל[[מדרשת שדה בוקר]] והיה מזכירו של [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]], עיקר תפקידו היה סיוע לבן-גוריון בכתיבת [[סדרת ספרים|סדרת הספרים]] 'זכרונות'. בשנים 1973-1971 למד במחלקה להיסטוריה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]] (אז אוניברסיטת הנגב). תואר שני ודוקטורט עשה ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}. את עבודת הדוקטור עשה בהדרכת פרופ' [[שמואל אטינגר]] בנושא "ההסתדרות – תקופת העיצוב".{{ש}}

במילואים השתתף בארבע מלחמות כמפקד פלוגה: [[מלחמת ששת הימים|ששת הימים]], [[מלחמת ההתשה|ההתשה]], [[מלחמת יום הכיפורים|יום כיפור]] ו[[מלחמת לבנון הראשונה]]. היה ממייסדי תנועת [[שלום עכשיו]] וחבר ב'פורום על' של התנועה.

 

לסגל האקדמי של אוניברסיטת בן-גוריון הצטרף כאשר למד לתואר הראשון ב-1972 והתקדם מאסיסטנט ועד לפרופסור מן המניין. ב-1984 – 1986 היה ראש המחלקה להיסטוריה באוניברסיטה. ב-1993 התבקש על ידי [[המועצה להשכלה גבוהה]] להפוך את 'מכללת הנגב' שהייתה שלוחה של אוניברסיטת בן-גוריון למכללה עצמאית. הוא ייסד בה את המכללה האקדמית ספיר והיה נשיא המכללה למן הקמתה ועד ל-2011.

צחור יזם חוג של פרופסורים שלימדו יום בשבוע בבית ספר תיכון בנגב. בבית הספר התיכון [[מעלה הבשור]] הוא לימד 16 שנים. היה חבר 'ועדת המקצוע' של משרד החינוך להיסטוריה ולימודי ארץ ישראל, חיבר חוברות לימוד לבתי ספר. מ–1973 הוא כותב ברציפות טורים לעיתונים, בעיקר למדור 'דעות' בידיעות אחרונות.

 

הישראלי. ספרו "כשז'בוטינסקי וטרוצקי נפגשו" (ידיעות ספרים 2012) הוא

שילוב של מחקר היסטורי ובדיון ספרותי. ספרו "היינו התקומה" (הקיבוץ

 

==פרסים==