יאן הוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 44:
לפי זכרונותיו, בערך בתקופה זו לפני וסביב הסמכתו לכמורה, עבר מהפך דתי. הוס טען כי קודם היה איש קריירה ששאף לחיי עושר בחיק הכנסייה, אך דעותיו השתנו כליל והוא אימץ בלב ובנפש את האידאלים של חוג הרפורמטורים.
ב-14 במרץ 1402 ניתן לו התפקיד ממנו בנה את השפעתו, והוא מונה למטיף בקפלת התמימים הקדושים בית-לחם – כנסייה בת 3,000 מקומות, שנותרה בחזקת [[קפלה]] כי לא נערכה בה מיסה. מייסדיה, שהיו מקורבים לתנועת התיקונים, השלימו אותה ב-1394 במטרה שיטיפו בה בצ'כית עבור המון העם. בעשר השנים הבאות נשא הוס קרוב ל-3,500 דרשות בשפה המקומית, אותן הכין בלטינית. הוא נדרש לדבר פעמיים ביום בחגים; נאום רגיל מנה 3,000 מילה בממוצע, ונאום חגיגי כלל 8,000. הוס משך קהל גדול מכל שכבות האוכלוסיה, ודרשותיו נעשו חריפות וביקורתיות יותר ויותר עם השנים.
ב-1403 נחשף שוב המתח בין הגרמנים לצ'כים באוניברסיטת פראג. הנזיר ה[[דומיניקני]] יוהאן היבנר תבע מ[[ארכיבישוף]] העיר, סבינקו לפוס (זבינייק זאייץ) דה הזמבורקה, לאסור דיון בארבעים וחמש נושאים, או תזות, בהגותו של ויקליף. כמחציתן גונו כבר באנגליה ב-1382, והיבנר ביקש שגם היתר יוכרזו ככפירה. הוס אמנם נקט בעמדה מתונה יותר מהוויקיליפים המובהקים, שהגנו עליהן בשלמותן, וטען בעיקר שהוצאו מהקשר. הוא התעמת עם היבנר בדיון פומבי ב-1404 והאשים אותו בסילוף הדברים ובהתקפה לא-מוצדקת על תאולוג שמעולם לא הוכרז רשמית ככופר. הדיון נמשך עוד שנים, והוכרע בלחץ האפיפיור ברומא [[גרגוריוס השנים עשר]]. ב-1407 זומנו לוותיקן זנוימה ויאן פאלץ', שני תומכיו המובהקים של ההוגה האנגלי, ואולצו לחזור בהם. כששבו לפראג הפכו למבקריו החריפים, והשינוי אפשר לארכיבישוף להיעתר להיבנר ב-1408. המחנה הוויקליפי הסכים להצהיר, בניסוח חמקני, שלא יגונן על התזות "בפרשנותן הכפרנית והמוטעה."
באותן שנים התמיד הוס בעיסוקיו האקדמיים: בינואר 1406 השלים פרשנות מקפת לשבע מה[[אפיסטולה|אפיסטולות]] הקנוניות, וב-1407 הוציא ביאור על תהלים ק"ט-קי"ח. בערך באותה תקופה יצא בעילום שם החיבור "Orthographia Bohemica" (על סדרי הכתיב הצ'כי), בו הוצעה לראשונה מערכת אחידה ומפושטת לאיות השפה, שהתבססה על שימוש רב ב[[דיאקריטיק|דיאקריטים]]. הספר מיוחס לרוב להוס.
===הקרע באפיפיורות===
| |||