המלחמה הצפונית הגדולה – הבדלי גרסאות

| צד ראשון=[[תמונה:Flag of Russia.svg|25px]]'''[[רוסיה הצארית]]'''

[[תמונה:Flag of Saxony (state).svg|25px]] '''[[סקסוניה]]'''

'''המלחמה הצפונית הגדולה''' התנהלה בין [[קואליציה]] שכללה את [[רוסיה הצארית]], [[דנמרק-נורבגיה]] ו[[סקסוניה]]-[[האיחוד הפולני ליטאי]] (והחל מ-[[1715]] גם את [[פרוסיה]] ו[[הנובר]]) נגד [[שבדיה]] בין השנים [[1700]] - [[1721]]. המלחמה החלה במתקפה מתואמת של הקואליציה על [[שבדיה]] ב-[[1700]], ונסתיימה ב-[[1721]] עם חתימת [[חוזה נישטאד]] ו[[הסכם סטוקהולם (המלחמה הצפונית הגדולה)|הסכמי סטוקהולם]]. כתוצאה מהמלחמה רוסיה דחקה את רגליה של שבדיהשוודיה מעמדת הכח הדומיננטי ב[[הים הבלטי|ים הבלטי]], וכך נעשתה, למעשה, למעצמה [[אירופה|אירופאית]] מן המעלה הראשונה.

בין [[1560]] ל-[[1660]], בנתה שבדיהשוודיה [[אימפריה]] בלטית שמרכזה ב[[המפרץ הפיני|מפרץ הפיני]] שכללה את [[חבל קרליה|קרליה]], [[אינגריה]], [[אסטוניה]] ו[[ליבוניה]]. במהלך [[מלחמת שלושים השנים]] שבדיהשוודיה השיגה שטחים גם ב[[גרמניה]] כולל כמה מובלעות דוגמת [[פומרניה]], [[ויסמר]] (עיר נמל בצפונה של גרמניה), [[ורדן]] ו[[ברמן]]. במהלך אותה תקופה כבשה שבדיהשוודיה מחוזות [[דנמרק|דנים]] ו[[נורבגיה|נורבגים]]. השבדיםהשוודים הם עם קטן הגר בחבל ארץ חסר משאבי טבע משמעותים פרט ל[[ברזל]] ו[[עץ (חומר גלם)|עץ]]. כתוצאה מכך, נאלצו מלכי שבדיהשוודיה להסתמך על אימון הצבא ולא על גודלו. הצבא השבדיהשוודי היה בין המעולים באירופה ופעמים רבות הביס יריבים חזקים, שהיו רבים ממנו. בגלל מיעוט תושביה, עם התארכות המלחמה התקשתה שבדיהשוודיה לעמוד באבדות הרבות בקרבות ולתמוך בצבאה.

הישגיה של שבדיהשוודיה ב[[חוזה סטולבובו]] משנת [[1617]] מנעו מ[[רוסיה]] גישה ישירה לים הבלטי, ומאבקים פנימיים במהלך [[המאה ה-17]] עם כמה פלישות זרות, מנעו מרוסיה לקרוא תיגר על שבדיהשוודיה למען רווח זה. המזל הרוסי השתנה עם עלייתו של [[פיוטר הראשון]] לשלטון. לאחר שכונן שלום עם [[האימפריה העות'מאנית]], והפנה את תשומת לבו להשגת העליונות המיוחלת בים. יעדו היה [[הים הבלטי]], שחלקו המזרחי נכבש כמעט כולו על ידי שבדיהשוודיה חמישים שנה קודם לכן. פיוטר הכריז מלחמה על [[שבדיה]] ועל מלכה בן ה-16, [[קרל השנים עשר מלך שבדיה|קרל ה-12, מלך שבדיה]].

המלחמה החלה בקרב בין שבדיהשוודיה ל[[דנמרק]], שהסתיים בתוצאות מרות עבור הקואליציה. הדנים חתמו על הסכם עם השבדיםהשוודים. הם הצטרפו ללחימה רק לאחר מספר שנים, כאשר הרוסים ניצחו ב[[קרב פולטבה]]. עם הנחלת התבוסה לדנים, הפנה קרל את תשומת לבו לרוסיה. למרות גודלה העצום, רוסיה לא הייתה מוכנה דיה להילחם בצבא השבדיהשוודי האיכותי, וניסיונה הראשון לתפוס את החוף הבלטי הסתיים באסון ב[[קרב נרבה]] בשנת [[1700]]. בקרב זה ספרו הרוסים כמה עשרות אלפי הרוגים, כאשר יתרת הצבא התפזר לכל הרוחות פרט לשני [[רגימנט|רגימנטים]] נאמנים לצאר. רגימנטים אלו הפכו ברבות השנים ל[[הגוורדיה הרוסית|גוורדיה הרוסית]]. התבוסה בנרבה ביטלה את מעמדה של רוסיה כשחקן משמעותי במלחמה למשך מספר שנים, מה שאפשר לקרל למקד את תשומת לבו בפולין ובסקסוניה. פיוטר ניצל תקופה זו כדי לשפר את איכות צבאו ואף לכבוש את השטח בו שוכנת כיום אסטוניה, שעה שהמלך השבדיהשוודי, שהיה משוכנע ביכולתו להכניע את הרוסים, התעלם מהמתרחש בגזרה זו.

בשנת [[1703]] בעיצומם של הקרבות בין שבדיהשוודיה לפולין, ייסד פיוטר את עירו החדשה [[סנקט פטרבורג]] (על שם פטרוס הקדוש) באזור [[אינגריה]] (שאותה כבש מידי שבדיהשוודיה). במהלך אותן שנים החל לבנות צי [[גליאה|גלאות]] וגייס צבא חדש. הלקח המר של קרב נרבה לא נשכח ופיוטר לא חסך באמצעים על מנת להפוך את צבאו למודרני ואיכותי.

סדרת הפסדים הביאה את המלך הפולני [[אוגוסט השני]] לוותר על כתרו בשנת [[1706]]. תשומת לבם של השבדיםהשוודים הועברה עתה לרוסיה, וב-[[1708]] פלשו לתחומה. ביולי של אותה שנה נוצחו כוחותיו של פיוטר ב[[קרב גולובצ'ין]]. קרל המשיך את מסעו לתוך רוסיה, תוך כדי שהוא כורת ברית עם ה[[הטמן]]

הקוזאקי [[איוואן מזפה]]. ציוד הצבא השבדיהשוודי התדלדל מאוד והוא סבל ממחסור חמור, בעיקר בתחמושת ו[[מזון]]. קרל סמך על התגבורת בת 12,000 חיילים שהייתה אמורה להגיע מ[[ריגה]] ויחד איתה אספקה רבה, אך ב[[קרב לסנאיה]] ספג כח זה הפסד צורב וכל המטען אבד. למרות איבוד האספקה סירב קרל לסגת, ובמקום זאת בחר להמשיך בתנועה לכיוון [[אוקראינה]], שבה היה לו בן ברית בדמותו של מזפה שהבטיח לו תגבורת ואספקה. פיוטר השתמש ב[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיה]] הרוסית המוכרת ומשך את אויבו לתוך ארצו תוך כדי שהוא משאיר אחריו [[אדמה חרוכה]]. עד מהרה התברר לקרל שמזפה הוא משענת קנה רצוץ והוא נותר ללא אספקה ראויה. השבדיםהשוודים לא הצליחו לכלכל את כוחותיהם, וסבלו ב[[חורף]] הקר של [[1709]]. אף על פי כן, עם בוא הקיץ חידשו השבדיםהשוודים את מאמציהם לכבוש את אוקראינה. השבדיםהשוודים הטילו מצור על העיר [[פולטבה]], אך בשלב זה גילה פיוטר תוקפנות רבה יותר, וצבאו פגש בצבא השבדיהשוודי ב[[קרב פולטבה]] ב-[[28 ביוני]] [[1709]]. עתה קצר פיוטר את פירות ההשקעה בצבאו: הצבא הרוסי גרם לעשרת אלפי הרוגים בקירוב לצבא השבדיהשוודי, ושבה את רוב שרידיו של הצבא השבדיהשוודי שברח לפרבלוצ'נה. המחיר ששילמו הרוסים היה קטן לאין ערוך ולא עלה על כמה אלפי הרוגים ופצועים. אחרי ההפסד גם הפולנים הרימו ראש ואוגוסט השני שב לכס המלכות. קרל נמלט לשטח [[האימפריה העות'מאנית]] ששמרה עד אז על נייטרליות, וניסה לשכנע את הסולטאן, [[אהמט השלישי]] לסייע לו במערכה מחודשת נגד הרוסים. בסופו של דבר נשאר בגלות חמש שנים.

פיוטר רדף אחרי קרל לתוך שטחי האימפריה העות'מאנית, אך הובס בשנת [[1711]] ליד פרוט. למרות הפלישה, העות'מאנים השכילו לא להתערב במלחמה זרה ולא שמעו לתחנוניו של קרל להצטרף למלחמה לצידו. משסר חינו בעיני הטורקים, נאלץ קרל לצאת למולדתו. בזמן גלותו מצבה של שבדיהשוודיה התערער עד מאוד וקרל לא הספיק להשלים את אשר התחיל עד למותו ב-[[1718]] בטרם עת במצור על עיר נידחת. המומנטום הרוסי המשיך לגבור, כאשר צבאותיו הצפוניים של פיוטר השתלטו על המחוז השבדיהשוודי ליבוניה (צפונה של [[לטביה]] המודרנית ודרומה של [[אסטוניה]] המודרנית), ודחקו את השבדיםהשוודים לאזור [[פינלנד]]. רובה של פינלנד נכבש על ידי הרוסים בשנת [[1714]]. לאחר ניצחון ב[[קרב גנגוט]] [[הצי הרוסי הקיסרי]] שלט ב[[ים הבלטי]] ופלישה לשבדיהלשוודיה עצמה הסתמנה כאפשרות מציאותית. פיוטר אף השיג את תמיכתן הצבאית של [[פרוסיה]] ונסיכות [[האנובר]] (שנכנסו למלחמה בעיקר כדי לקבל נתח מהסכם השלום שעתיד היה להחתם). למרות זאת, סירב קרל בעקשנותו להיכנע, ורק נפילתו בקרב בשנת [[1718]] אפשרה את סיום המלחמה. עד [[1720]] כרתה שבדיהשוודיה הסכמי שלום עם כל אויבותיה, מלבד רוסיה. בשנת [[1721]] [[חוזה נישטאד]] סיים את המלחמה. בסיומה השיגה רוסיה את [[אינגריה]], [[אסטוניה|גוברניית אסטוניה]], ליבוניה וחלק ניכר מ[[חבל קרליה|קרליה]]. בתמורה, נדרשה רוסיה לשלם סכום בן שני מיליון [[ריקסדלר]], כמו גם להשיב את פינלנד לחזקה שבדיתשוודית. יחד עם זאת, הותר לצאר לספח אדמות פיניות בקרבת סנקט פטרבורג, שנקבעה כבירתו בשנת [[1712]].

במלחמה זו נשבר כוחה של שבדיהשוודיה באופן מוחלט והיא אבדה את ההגמוניה במזרח אירופה שהייתה לה מאז מלחמת שלושים השנים. שבדיהשוודיה לא הצליחה להשתקם ממפלה זו וירדה לדרגת מדינה זניחה מבחינה בינלאומית. לפי תנאי הסכם נישטאד אבדה שבדיהשוודיה את רוב שטחיה באגן הדרומי והמזרחי של הים הבלטי. את מקומה של שבדיהשוודיה בחוג המעצמות האירופאיות החליפה רוסיה, שהשיגה כאמור טריטוריות באזור [[הים הבלטי]] והפכה עקב כך לכוח דומיננטי במזרח אירופה.

[[קטגוריה:מלחמות שבדיה|צפונית]]