אפסלאוטדייק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
←‏בניית הסוללה: הרחבה, עריכה
שורה 8:
בניית הסוללה החלה בשנת 1927 בארבע נקודות - בשני קצותיה המיועדים ובשתי נקודות נוספות שנבחרו לאורך נתיב הסוללה המיועד, שבהן הוקמו תחילה איים מלאכותיים. כחומרי הבנייה העיקריים של הסוללה נבחרו [[טיל (משקע)|טיל]], שנחפר מקרקעית הזאודרזי, חול וכן חרסית מסוג מסוים (Boulder clay). ספינות החלו לשפוך לים את הטיל בשני נתיבים מקבילים שהתמשכו מארבע נקודות הבנייה. החלל שבין שתי הסוללות המקבילות מולא בחול, וכאשר נערמה שכבת החול עד מעל לקו המים נערם עליה עוד טיל דפנות הסוללה שתחת פני המים חוזקו באמצעות סלעים ומחצלות מעץ ערבה שהונחו עליהן. הסוללה הוגבהה לגובהה הסופי על ידי שכבות של חול, והציפוי העליון שלה הורכב מחרסית, שעליה נשתל עשב.
 
לאורך נתיב העבודה נמצאו מספר שוחות תת-מימיות שזרמים חזקים בהן היו צפויים להקשות על הבנייה. למרות זאת התקדמה העבודה התקדמה מהר מהמצופה והסוללה הושלמה בגובה חלקי לכל אורכה המיועד ב-28 במאי 1932. מאותו מועד נקרא הזאודרזי בשם איסלמיר. לאחר מועד זה נמשכו העבודות להגבהת הסוללה ולסלילת כביש (כיום כביש A7) עליה וכן להתקנת תאי שיט לספינות בכל אחד משני קצות הסוללה וכן 25 שערים לשיחרור מים מהאיסלמיר לים ואדן. שיחרור המים לים ואדן היה חיוני כיוון שמפלס האיסלמיר עלההוסיף באופןלעלות קבועבקביעות עקב זרימת נהרות לתוכו - לרבות הנהר איסל, שנתן לימה את שמה - ועקב עבודות ייבוש השטחיםשטחי האדמה שנערכו בשוליו.
 
ב-25 בספטמבר 1933 נפתחה הסוללה באופן רשמי, ופסל המציין את המאורע הוצב באתר שבו היא הושלמה. בסך הכל נעשה שימוש במהלך בנייתה בכ-37.5 מיליון מטרים מעוקבים של חומרים. בכל אחד מימי הבנייה עבדו בפרויקט 4,000 עד 5,000 עובדים, ועל ידי כך הוקלה השפעת משבר [[השפל הגדול]] בהולנד.