ז'ולייט רקמייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: שווד\1
שורה 5:
נולדה ב[[ליון]] שבצרפת, בתם של ז'אן ברנאר, [[נוטריון]] במקצועו, ומארי-ז'ולי מאטון. ב-[[1793]], בהיותה בת 15, נישאה לז'אק רקמייה, [[בנקאי]] אמיד בן 42, שהיה מאהבהּ של אמהּ במשך שנים רבות. באותה העת שרר בצרפת שלטון ה[[טרור]] של [[מקסימיליאן רובספייר|רובספייר]]. ייתכן כי רקמייה היה אביה הביולוגי של ז'ולייט, ונישא לה כדי להבטיח שתירש אותו אם יוצא להורג, דבר שלא קרה.
 
ב-[[1800]] מונה ז'אק רקמייה לנשיא ה[[בנק מרכזי|בנק המרכזי]] של צרפת. מעמדו החדש של בעלה פילס את דרכה לצמרת החברה הפריזאית. ה[[מגזין]] Journal des Dames et des Modes דיווח על רעיונותיה בתחום ה[[אופנה]], והיא אירחה ב[[סלון ספרותי|סלונה]] את ה[[אליטה]] הפוליטית והספרותית. בין באי ביתה היו [[קרל הארבעה עשר, מלך שבדיהשוודיה]], [[ז'אן ויקטור מארי מורו]], [[מאדאם דה סטאל]] ו[[בנז'מין קונסטן]].
 
ב-[[1803]] אסר [[נפוליאון בונפרטה]] על מאדאם רקמייה לארח בביתה, בטענה שהמקום משמש לכינוסים של יריביו הפוליטיים. בתחילה חזרה רקמייה לעיר הולדתה ליון, ואחר כך עברה ל[[רומא]] ול[[נפולי]], בה התיידדה עם [[יואכים מוראט]], ורעייתו [[קרולין בונפרט]], שהיו מעורבים בתוכניות להדיח את נפוליאון ולהשיב לכס השלטון את המלכים ל[[בית בורבון]]. בסופו של דבר פתחה מחדש את הסלון שלה ב[[קופה (שווייץ)|קופה]] שב[[שווייץ]], שם שהתה חברתה מאדאם דה סטאל.