הוועד לענייני פליטים – הבדלי גרסאות

בשבועיים הראשונים להקמת הוועד, הופרעה עבודתו בשל עיכוב בבחירת ראש הוועד. רוזוולט הציע למנות אישיות לאומית בולטת שתוכל לייצג את הוועד מול כל הגורמים השונים הנוגעים לעבודתו, ולכן הוחלט לחלק את סמכויות הניהול בין שני אנשים- האחד, ג'ון פהלה, שנבחר על ידי הנרי מורגנטאו, הוא יהיה זה שינהל את פעולות ההצלה המעשיות. השני, אישיות ציבורית במעמד של מנהל כללי שתהיה אחראית על ניהול קשרי הוועד מול פקידי ממשל בכירים, הקונגרס והציבור. מסיבה זו ביקש רוזוולט שתהיה זו דמות ייצוגית בולטת, על מנת שהקשר מול בכירי הממשל יעשה בין שווים במעמדם שלא יוכלו לטעון לעמדת עליונות פוליטית. מורגנטאו הציע את וונדל ווילקי שהיה אישיות ידועה ובכירה בארצות הברית ומחוצה לה וכבר ידוע, לפי התבטאויותיו בפומבי, כי דאגתו בעניין הפליטים היהודים היא רבה.{{הערה|שם, עמ' 254-256}}

למרות העיכוב בפרסום ההודעה בדבר הקמת הוועד לפליטי מלחמה, הידיעה התקבלה כהפתעה גדולה וזכה לתגובה ציבורית אוהדת. 850,000 מכתבי תמיכה התקבלו בבית הלבן מאזרחים פרטיים וארגונים ארציים כאחד. הארגונים היהודים פרסמו הצהרות תמיכה ושבח ברחבי העיתונות ואף הציעו את עזרתם.

הוועד לפליטי המלחמה היה משוכנע כי האזהרות מפני ענישה על פשעי מלחמה יהוו הרתעה מסוימת עבור הגרורות של מדינות הציר, במיוחד כי היה ברור כבר באותה התקופה כי פניה של גרמניה מועדות לתבוסה.{{הערה|פרידמן, התגובה הפוליטית ציבורית של יהדות אמריקה לשואה בשנים 1939-1945, עמ' 224. }}

 

הירשמן אמנם פעל רבות בטורקיה אך מאמציו נראו במדינות אחרות כמו בולגריה, שבמידת מה בגלל פעילותו הדיפלומטית באוגוסט 1944 הסכימה לבטל את חוקיה האנטישמיים ולהשיב ליהודים את רכושם ונתנה להם את האפשרות להתחיל בשיקום חייהם. מפעלו העיקרי והמוכר ביותר היה במגעים לשחרור [[יהדות רומניה|יהודי רומניה]]. כ- 7000 יהודים יצאו מארצות הבלקן והגיעו לארץ ישראל דרך טורקיה בחסות הוועד לפליטי המלחמה.{{הערה|37-39. Hirschmann, Life line to a promised land, pp }}

 

 

'''שווייץ'''- בשל קרבתה לארצות כבושות רבות, הייתה שווייץ למרכז הראשי של הוועד באירופה. היא אפשרה את הדרך הטובה ביותר להעברת כספים לאירופה. שימשה נקודת ממסר חיונית לתקשורת אל אירופה הכבושה וממנה לבין ממשלת שווייץ, שקיימה קשרים עם מדינות הציר, הייתה למתווכת הדיפלומטית עם גרמניה וגרורותיה. נציג הוועד בשווייץ היה רוסוול מקלילאנד, שהיה מנהל תוכנית הסעד לפליטים של 'וועדת השירות של אגודת הידידים' האמריקנית בשווייץ. היה לו ידע רב בנוגע לפליטים וניסיון במגעים דיפלומטיים מול פקידי ממשלה רמי דרג. בנוסף, הוא היה בקשרים טובים עם כמה ארגוני הצלה וסעד שחלקם עבדו בשיתוף פעולה עם מחתרות ורשתות תקשורת בתוך המדינות הכבושות. הועמדה לרשותו קרן על סך 250,000 דולר מארגון [[ג'וינט|הג'וינט]], שבעזרתם מימן תוכניות חשאיות רבות לדוגמה, מבצעי סעד בתחומי מדינות הציר, הדפסת מסמכים מזויפים, שירות בלדרים מחתרתי ומבצעי בריחה.