עמוד מרקוס אורליוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ory Amitay (שיחה | תרומות) ←התבליטים: מחקתי פסקא לא ברורה, שלא היה בה מידע משמעותי. |
מ בוט החלפות: \1, סצנ\1, תאור\1 |
||
שורה 6:
[[קובץ:Column of Marcus Aurelius plan, elevation, and section.jpg|ממוזער|180 פיקסלים|איור המראה את מבנהו הפנימי של העמוד במבט המראה את גם את צורתו החיצונית]]
[[קובץ:Inscription Column Marcus Aurelius.jpg|ממוזער|250 פיקסלים |הכתובת המתארת את השיקום]]
כתובת ההקדשה המקורית נהרסה ולכן לא ידוע אם בניית העמוד נעשתה בתקופת שלטונו של הקיסר (לרגל ניצחונו על ה[[קוואדים]]{{אנ|Quadi}}, ה[[מרקומנים]] וה[[סרמטים]] בשנת [[176]] לספירה) או לאחר מותו בשנת 180
בתקופת רומא העתיקה, עמד העמוד בחלק הצפוני של [[שדה מרס]] במרכז כיכר. כיכר זו הייתה ממוקמת או בין המקדש של [[אדריאנוס]] ו[[המקדש של מרקוס אורליוס]] {{אנ|Temple of Marcus Aurelius}} שנחנך על ידי בנו קומודוס, (מקדש ממנו לא נותר בימינו דבר) ועמד במקום בו עומד [[ארמון ודקינד]] {{אנ|Palazzo Wedekind}}, או בתוך המתחם המקודש של המקדש.
עבור הרומאים, העמוד מילא שתי פונקציות. האחת, אנדרטת כבוד בגודל חסר תקדים, והשנייה, כפלא הנדסי אשר ניתן להיכנס לתוכו ולטפס מעלה. היו אשר כינו את העמוד columna cochlis בשל המבנה הספירלי דמויי חילזון, כפי שרואים באיור משמאל, והשם "Centenaria" (בן מאה) הנקוט בידי המקומיים מתייחס לגובה של העמוד, כולל הבסיס והכותרת, אשר מסתכם ב-100 רגליים רומיות (29.62 מטר). עובדות אלו מצוינות בכיתוב שעל בסיס העמוד, אותן כתב אדראסטוס, Adrastus, עבד משוחרר, שהיה מנהל האחזקה של האנדרטה. הוא ביקש בשנת 193 להקים מבנה בסמוך לעמוד על-מנת שיוכל לפקח על העבודה והשמירה
גובהו של עמוד מרקוס אורליוס הוא 29.62 מטרים. העמוד ניצב על [[כן]] בגובה של 10.1 מטר. במקור עמד הכן על פלטפורמה בגובה 3 מטר. העמוד מתנשא לגובה כולל של 39.72 מטרים
העמוד חלול ובתוכו נבנו 200-190 מדרגות לולייניות שנתנו גישה לתצפית שבראשו, כמו בעמוד טריאנוס. העמוד מורכב מ-27 או 28 גלילי שיש [[קרארה]] כל אחד בקוטר 3.7 מטרים. מספר הגלילים אינו מוחלט בשל פעולות השיקום ומצב השימור. החלל הפנימי עבור המדרגות נעשה במחצבה. גרם מדרגות זה מואר דרך חרכים צרים בתבליטים שעל העמוד. בעבר, הכניסה למדרגות הייתה דרך פתח בבסיס בצד של [[ויה דל קורסו]], שנסגר לציבור.
שורה 21:
[[קובץ:Roman Pontoon Bridge, Column of Marcus Aurelius, Rome, Italy.jpg|ממוזער|250 פיקסלים|פרט מהעמוד המתאר את צבא רומי בפיקוד אורליוס חוצה את הדנובה על גשר סירות צף]]
העמוד הדורי בעל קוטר אחיד למדי לכל גובהו (רק 14 סנטימטר רחב יותר בבסיס), והוא מכוסה בתבליטים המגולפים ב-21 ספירלות - כל אחת מהן בגובה של כ-130 סנטימטרים. התמונה הספירלית שבתבליטים מספרת את הסיפור של מלחמות הדנובה או המלחמות המרקומאניות שניהל מרקוס אורליוס משנת 166 עד מותו.
הכרונולוגיה המדויקת של האירועים שנויה במחלוקת.
''J. Warburg and Courtauld Institutes'','''15''', No. 1/2 (1952), pp. 38-40 http://www.jstor.org/stable/750112 }} כי המערכה ראשונה נגד ה[[מרקומנים]] וה[[קוואדים]] {{אנ|Quadi}} הייתה בשנים 173-172 לספירה ולאחר מכן נגד ה[[סרמטים]] בשנים 175-174 לספירה.
סיפורי המעשה של שתי המערכות מופרדים על ידי דמות של ניצחון המופיעה על מגן. סיפור המערכה הראשונה מתחיל מבסיס העמוד ופותח בחציית הצבא את נהר הדנובה, כנראה בקרנונטום {{אנ|Carnuntum}} הרוב המכריע של התבליטים הוא אודות שדה הקרב, אבל יש כמה סצנות רקע שונות כגון סצנה בה הקיסר פונה אל חייליו ואפילו רמזים על הישגי הלוגיסטיקה ויכולת ההנדסה של הרומאים בניהול מערכה צבאית בתיאור של חיילים החוצים את הנהר על [[גשר צף]]. לאירוע אחד מסוים בתבליט, יש עדות היסטורית לתעמולה הרומית - מה שנקרא "נס הגשם בטריטוריה של הקוואדים", שבו אלוהים נענה לתפילת הקיסר והציל את החיילים הרומיים בסערה איומה, נס שמאוחר ה[[נוצרים]] ייחסו אותו לאל הנוצרי.
בסצנות בודדות מתוארים כפרים שנשרפו, נשים וילדים שנתפסו ונעקרו ממקומם וגברים שנהרגו. ההתרגשות, הייאוש וסבלם של "הברברים" במלחמה מיוצגים בחריפות במחוות ובהבעות פנים של הדמויות. מולם הקיסר מיוצג כגיבור, השולט על סביבותיו. עם זאת, פליקס פירסון
למרות דמיון רב ל[[עמוד טריאנוס]], הסגנון הוא שונה לגמרי. הוא מבשרו של הסגנון הדרמטי של [[המאה ה-3]] ונקשר לשער [[ספטימיוס סוורוס]], שהוקם בשנת [[204]]. הדגש מושם על מבט חזיתי ואת הפרספקטיבה יוצרים על ידי הקטנת הדמויות בשורה שמעל שורת החזית, או דמויות שהן לא בפרופורציה. ראשי הדמויות הם גדולים באופן לא פרופורציונלי, כך שהצופה יוכל לפרש טוב יותר את הבעות פניהן. התמונות מגולפות בפחות עידון מאשר בעמוד טריאנוס, לעומק רב יותר לתוך האבן, ליצור ניגוד טוב יותר בין אור וצל. שפת הסמלים ברורה יותר ובעלת הבעה, אם כי מסורבלת ממבט הראשון. היא משאירה רושם שונה לגמרי על הצופה בסגנון האמנותי של עמוד טריאנוס, סגנון מהשנים 150-100. שם יש איזון רגוע ומפוכח - כאן, דרמה ואמפתיה. השפה הציורית היא חד משמעית - הדומיננטיות והסמכות הקיסרית מודגשת, והנהגתו היא מוצדקת.
שורה 38:
במהלך המאות העמוד סבל, כמו רוב המונומנטים העתיקים, פגעים, לא רק של מזג האוויר, אלא גם מהשינוי שחל בטעם ובצורך האנושי. הסצנות בעמוד הן בתבליט גבוה הרבה יותר מאלה שעל עמוד טריאנוס ולכן הבלייה חזקה יותר. העמוד גם סבל מברקים ו[[רעידות אדמה]], אך גרוע יותר, בימי הביניים גנבו את הפינים החשובים שהחזיקו את גלילי השיש השונים במקומם וכתוצאה מכך כמה מהם זזו בצורה דרמטית עם הזמן.
בשנת 1589 הורה האפיפיור [[סיקסטוס החמישי]] על שיקום העמוד, כפי שמופיע על כתובות בכל צד של הבסיס. דומניקו פונטנה ביצע את עבודת השיחזור, חידש והתאים את הכן לשינוי שחל בגובה פני הקרקע
על הפלטפורמה העליונה הוצב פסל ברונזה של השליח [[פאולוס]], במקביל לפסלו של [[פטרוס]] שהוצב שנה קודם על עמוד טריאנוס (במקור עמד שם כנראה פסל של מרקוס אורליוס, אבל הוא אבד כבר ב{{ה|מאה ה-16}}). חלק מעבודת "השיקום" היה מפוקפק יותר. הוסיפו, למשל, ארבעה פסלים הבולטים מאמצע העמוד לארבעה כיוונים. פסלים אלה תיארו "ברברים" שנכנעו למרקוס אורליוס ושלושה ניצחונות עם זרים. פסלים אלה הוסרו לחלוטין מהמבנה והם נותרו רק בציורים מתקופת ה[[רנסאנס]].
שורה 77:
+ גובה הכותרת: 1.55 מטר. {{ש}}= גובה העמוד עצמו: 29.62 מטרים (בערך 100 רגל רומית).
+ גובה הבסיס: כ-10 מטרים.{{ש}}= גובה המבנה מעל הקרקע: כ-39.72 מטרים
==ראו גם==
| |||