קנוט החמישי, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
מ בוט החלפות: שווד\1
שורה 12:
|מקום פטירה=[[רוסקילדה]], [[דנמרק]]
|מפלגה=
|בת-זוג=הלנה משבדיהמשוודיה
|בן-זוג=
|אתר אינטרנט=
שורה 19:
|שושלת=אסטרידסון
|כינוי=
|אב=[[מגנוס הראשון, מלך שבדיהשוודיה]]
|אם=ריצ'זה מפולין
|צאצאים=
שורה 48:
'''קנוט החמישי''' (ב[[דנית]]: '''Knud V'''; {{כ}}[[1129]] לערך – [[9 באוגוסט]] [[1157]]) היה [[המלוכה הדנית|מלך דנמרק]] מ-[[1146]] ועד מותו. הוא היה מלך שותף יחד עם [[סוון השלישי, מלך דנמרק|סוון השלישי]] ועם [[ולדמר הראשון, מלך דנמרק|ולדמר הראשון]]. קנוט נרצח במה שכונה "משתה הדמים של רוסקילדה". אין מידע ברור על אישיותו ודמותו.
==חייו==
קנוט היה בנו של [[מגנוס הראשון, מלך שבדיהשוודיה]]. לאחר התפטרותו של [[אריק הראשון, מלך דנמרק]] ב-[[1146]], הכריזו אצילי [[יוטלנד]] על קנוט כעל מלך, בעוד שאצילי [[זילנד]] ו[[סקונה]] הכתירו את [[סוון השלישי, מלך דנמרק|סוון השלישי]].
 
בשנים הבאות ניסה קנוט לשווא להביס את סוון בזילנד כדי ששליטתו תהיה מלאה בכל שטחי דנמרק. ב-[[1147]] איחדו השניים את כוחותיהם לטובת [[מסע הצלב הוונדי]], שבסיומו התחדשה יריבותם. ב-[[1150]] הביסו סוון וולדמר, בנו של קנוט לאברד, את קנוט ביוטלנד וזה נמלט ומצא מקלט אצל חותנו, [[סברקר הראשון, מלך שבדיהשוודיה]]. קנוט ניסה מספר פעמים לכבוש את הנחלה שאיבד, אך ללא הצלחה ופנה ל[[פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך ברברוסה]] לעזרה. ב-[[1152]] הושגה פשרה על פיה היה קנוט למלך שותף לסוון. אף על פי כן, סוון החליט שלא לכבד את העסקה.
 
כעת בא קנוט בברית עם ולדמר ועם סברקר, שבתו, הלנה, נישאה לקנוט. סוון נמלט מדנמרק ב-[[1154]], קנוט כרת ברית עם ולדמר והשניים היו למלכים שותפים. לאחר שובו של סוון לדנמרק ב-[[1157]] הושגה פשרה בין השלושה בעקבות הלחצים שהופעלו מהאצולה הדנית. השלושה הוגדרו כשליטים שותפים וקנוט קיבל את השליטה על זילנד. במהלך משתה השלום שנערך ברוסקילדה ב-[[9 באוגוסט]] [[1157]], ניסה סוון להרוג את שני יריביו. קנוט נרצח, ככל הנראה על ידי אחד מלוחמיו של סוון.