זוהר גושן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
KoBMaN (שיחה | תרומות)
מ תקלדה
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\[\[(.+)\|\1\]\] +\1)
שורה 9:
תחומי ההתמחות של גושן הם דיני חברות וניירות ערך ודיני הגבלים עסקיים. בתחומים אלו הוא מלמד וכותב מחקרים אקדמיים. בשנת [[2006]] פרסם גושן, יחד עם פרופ' גדעון פרחמובסקי, את המאמר על "התפקיד המרכזי של דיני ניירות ערך" בכתב העת Duke Law Journal בארצות הברית. המאמר זכה להצלחה גדולה, נבחר לאחד מעשרת המאמרים הטובים ביותר שפורסמו באותה שנה, ואף תורגם לסינית ולספרדית. באותה שנה זכה גושן גם לפרס המרצה המצטיין של אוניברסיטת קולומביה.
 
גושן עסק מעט בייצוג בבית המשפט, ובעיקר העניק שירותי ייעוץ וחוות דעת מקצועיות. גושן צידד בעמדתם של מנהלי חברות הביטוח, עת שהמפקח על הביטוח דאז [[דורון שורר]] ביקש להדיחם מתפקידיהם בגלל פרשת ה[[קרטל]]. במקביל להוראה באוניברסיטה העברית כיהן כחבר מליאת רשות ניירות ערך עד שנת 1997, ואז עבר לכהן כ[[דח"צ]] ב[[בנק דיסקונט]] עד שנת 2002. משנת 2005 גושן שימש כ[[יועץ]] ב[[משרד עורכי דין]] [[גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'|גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות']]. בתקופת חקיקת בכר הראשונה, גושן העניק חוות דעת לבנקים הבינוניים - הבינלאומי, מזרחי טפחות, ואיגוד - בה הציג את העמדה שהפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מן הבנקים היא רצויה אך יש לאפשר הקלות לבנקים הבינוניים בתהליך ההפרדה. גושן העניק גם חוות דעת ל[[בנק מזרחי טפחות]] בעניין הפגיעות התחרותיות שיגרמו מכניסתם המיידית של הבנקים הגדולים לייעוץ פנסיוני. כמו כן יעץ גושן ל[[בנק דיסקונט]] בפרשת הנפקת הזכויות על ידי [[הבנק הבינלאומי]]. בנוסף, ייצג חברת דלק קטנה, סד"ש, שהתנגדה למיזוג חברת דור-אלון עם סונול, בפני בית הדין להגבלים עסקיים. בית הדין אישר את המיזוג אך בעקבות ערעור של [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] על ההחלטה להתיר את מיזוג דור-אלון ו[[סונול]] פסל [[בית המשפט העליון]] את המיזוג.
 
בשנת [[2005]] מונה גושן על ידי משה טרי - ראש הרשות לניירות ערך היוצא, לעמוד בראש ועדה לבחינה של אימוץ קוד [[ממשל תאגידי]] בישראל.
גושן מונה על ידי שר ה[[תמ"ת]] [[אהוד אולמרט]] לעמוד בראש ועדה לרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים. הוא הגיש המלצות לגבי שינוי הגדרת "הסדר כובל" שקיים בחוק הישראלי, ואף המליץ להרחיב את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים להתמודד עם "קבוצות ריכוז", כלומר מצב בו יש בשוק מספר חברות מצומצם אשר פועלות בתיאום, וקביעת הוראות לגביה. החלק העוסק בקבוצות ריכוז אומץ בחקיקה. בשנת [[2006]] שר המשפטים [[חיים רמון]] ו[[נשיא בית המשפט העליון]] [[אהרן ברק|אהרן ברק]] היו חלוקים על זהות השופטים שימונו ל[[בית המשפט העליון]]. גושן היה המועמד היחיד שהיה מוסכם על השניים, ומינויו היה אמור להיות מאושר על ידי הוועדה למינוי שופטים אך לא יצא אל הפועל בשל השעייתו של שר המשפטים עקב פרשת נשיקת החיילת. בסמוך לאחר מכן, עם פרישתו של הנשיא ברק הסיר גושן את מועמדותו. לאורך השנים לימד גושן כפרופסור באוניברסיטה העברית וכפרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות הברית (Columbia, NYU, Yale) ולאחר מכן ב[[הקריה האקדמית אונו|קריה האקדמית קריית אונו]] וב[[אוניברסיטת קולומביה]] כפרופסור מן המניין. היכרותו עם הרשות לניירות ערך החלה באמצע שנות ה-90', כאשר הוא כיהן במשך שלוש שנים כ[[דירקטור]] במליאת [[הרשות לניירות ערך]].
 
בפברואר [[2008]] מונה ליו"ר הרשות לניירות ערך, על ידי שר האוצר [[רוני בר און]]. לא עבר זמן רב וגושן, אשר נכנס לתפקידו בתקופה של פריחה בשוק ההון, נאלץ להתמודד עם [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]].