זוהר גושן – הבדלי גרסאות

גושן עסק מעט בייצוג בבית המשפט, ובעיקר העניק שירותי ייעוץ וחוות דעת מקצועיות. גושן צידד בעמדתם של מנהלי חברות הביטוח, עת שהמפקח על הביטוח דאז [[דורון שורר]] ביקש להדיחם מתפקידיהם בגלל פרשת ה[[קרטל]]. במקביל להוראה באוניברסיטה העברית כיהן כחבר מליאת רשות ניירות ערך עד שנת 1997, ואז עבר לכהן כ[[דח"צ]] ב[[בנק דיסקונט]] עד שנת 2002. משנת 2005 גושן שימש כ[[יועץ]] ב[[משרד עורכי דין]] [[גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'|גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות']]. בתקופת חקיקת בכר הראשונה, גושן העניק חוות דעת לבנקים הבינוניים - הבינלאומי, מזרחי טפחות, ואיגוד - בה הציג את העמדה שהפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מן הבנקים היא רצויה אך יש לאפשר הקלות לבנקים הבינוניים בתהליך ההפרדה. גושן העניק גם חוות דעת ל[[בנק מזרחי טפחות]] בעניין הפגיעות התחרותיות שיגרמו מכניסתם המיידית של הבנקים הגדולים לייעוץ פנסיוני. כמו כן יעץ גושן ל[[בנק דיסקונט]] בפרשת הנפקת הזכויות על ידי [[הבנק הבינלאומי]]. בנוסף, ייצג חברת דלק קטנה, סד"ש, שהתנגדה למיזוג חברת דור-אלון עם סונול, בפני בית הדין להגבלים עסקיים. בית הדין אישר את המיזוג אך בעקבות ערעור של [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] על ההחלטה להתיר את מיזוג דור-אלון ו[[סונול]] פסל [[בית המשפט העליון]] את המיזוג.

גושן מונה על ידי שר ה[[תמ"ת]] [[אהוד אולמרט]] לעמוד בראש ועדה לרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים. הוא הגיש המלצות לגבי שינוי הגדרת "הסדר כובל" שקיים בחוק הישראלי, ואף המליץ להרחיב את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים להתמודד עם "קבוצות ריכוז", כלומר מצב בו יש בשוק מספר חברות מצומצם אשר פועלות בתיאום, וקביעת הוראות לגביה. החלק העוסק בקבוצות ריכוז אומץ בחקיקה. בשנת [[2006]] שר המשפטים [[חיים רמון]] ו[[נשיא בית המשפט העליון]] [[אהרן ברק|אהרן ברק]] היו חלוקים על זהות השופטים שימונו ל[[בית המשפט העליון]]. גושן היה המועמד היחיד שהיה מוסכם על השניים, ומינויו היה אמור להיות מאושר על ידי הוועדה למינוי שופטים אך לא יצא אל הפועל בשל השעייתו של שר המשפטים עקב פרשת נשיקת החיילת. בסמוך לאחר מכן, עם פרישתו של הנשיא ברק הסיר גושן את מועמדותו. לאורך השנים לימד גושן כפרופסור באוניברסיטה העברית וכפרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות הברית (Columbia, NYU, Yale) ולאחר מכן ב[[הקריה האקדמית אונו|קריה האקדמית קריית אונו]] וב[[אוניברסיטת קולומביה]] כפרופסור מן המניין. היכרותו עם הרשות לניירות ערך החלה באמצע שנות ה-90', כאשר הוא כיהן במשך שלוש שנים כ[[דירקטור]] במליאת [[הרשות לניירות ערך]].