הפנתאון ברומא – הבדלי גרסאות

כפי שניתן לראות בכתביו של [[דיו קסיוס]],{{הערה|שם=דיו קסיוס, 53, 27}} אפילו [[המאה ה-3|במאה ה-3 לספירה]], ניכר ספק באשר לשימושו המקורי ומשמעותו של הפנתאון. קסיוס מתבונןכתב בפנתאון של [[אדריאנוס]] וכותבעליו:

קשה לקבוע מה הייתה כוונתו המקורית של [[אדריאנוס]] מבחינה סימבולית ו[[איקונוגרפיה|איקונוגראפית]], בשל מיעוט העדויות הכתובות והפיזיות על אודות המבנה. אחת מן השאלותמהשאלות המרכזיות בנושא זה היא: אלו פסלים של אלו אלים היו ב[[אדריכלות קלאסית - מונחים|אדיקולות]] ובנישות?

לכך מספר השערות{{הערה|John w. Stamper, The Architecture of Roman Temples, Cambridge University Press,2005, p. 200}}: אחת מהן היא שמדובר באלים של [[גרם שמים|גרמי השמיים]]: ה[[השמש|שמש]], ה[[ירחהירח]], [[מאדים|מרס]], [[כוכב חמה|מרקורי]], [[צדק (כוכב לכת)|יופיטר]], [[נוגה|ונוס]] ו[[שבתאי|סטורן]]. אלים אלו היו מוצגים בשבעת הנישות, כאשר הכיפה ייצגה את השמיים, ממלכתם של האלים, אשר עלשעל כולם שלט יופיטר, - העליון מכולם.

תאוריה שנייה מציעה גם היא כי היה מדובר באלים של גרמי השמיים, אולם טוענת כי מדובר בדמויות אחרות, כאלו הקשורות למשפחתו של [[אוגוסטוס]] וכנראה נמצאו גם במבנה המקורי אשר הוקם על ידי [[מרקוס ויפסניוס אגריפה|אגריפה]]. במקרה זה, האלים אשר פסליהם הוצגו במבנה היו: [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]], [[יונו]] ו[[מינרווה]] אשר הוצבו בנישה הראשית כשילוש קפיטולי (Capitoline Triad), [[ונוס]] ו[[מרס (מיתולוגיה)|מרס]] - משום שנחשבו לאלים המגנים על משפחתו של [[יוליוס קיסר]], ולבסוף – [[אפולו]], [[דיאנה (מיתולוגיה)|דיאנה]], [[נפטון (מיתולוגיה)|נפטון]] ו[[מרקוריוס|מרקורי]]. תאוריה זו גורסת כי האלים מוקמוהוצבו על פי מקום נפילתן של קרני השמש. כך למשל, פסלה של ונוס הוצב באופן כזה שבראשון לשב-[[אפריל1 באפריל]], יום חגה של האלה (ונרליה), יאירו קרני השמש האלו יאירו את חלק הכיפה שמעל לפסלהפסל אשר הוצבשהוצב כנראה בנישה המערבית של החלל, על צירו הראשי. בהתאם לכך, פסלו של מרס הוצב על הנישה המזרחית שממול לוונוס, ושאר האלים הוצבו של הנישות שעל הצירים האלכסוניים.

תאוריה שלישית מצביעה על הקשר שבין [[הירח]] לבין [[לוח שנה|לוח השנה]] החודשי כנימוק לבחירת עשרים ושמונת הטורים של הפאנלים (קסטות), שכן אסטרונומים מן העת העתיקה ידעו כי הירח מסיים את מסלולו תוך 27.3 ימים, כלומר ביום ה-28. בנוסף, תאוריה זו קושרת בין חלוקת הכיפה לארבעה רבעים לבין ארבעת השלבים של הופעת הירח, כלומר ארבעת האופנים בהןשבהן הירח מצוי ביחס לצירו.

[[קובץ:Pantheon (Rome) entrance arch.jpg|ממוזער|שמאל|250px| הקשת מעל לדלת הכניסה. ניתן לראות משני עברי הדלת עיטורים המרמזים על משמעות דתית.]]

ישנם חוקרים הטוענים כי לפנתאון אין כל קשר [[איקונוגרפיה|איקונוגראפי]] או דתי, אלא היה תרגיל בעיצוב בעזרת צורות [[גאומטריה|גאומטריות]] מושלמות בלבד, כאשר חלוקתה של ה[[רוטונדה]] ל-16: 8 נישות ו-8 מוקדי עומס ביניהן, היוותה הבסיסבסיס ל[[מודולריות|מודול]] העיצוב. באותה הרוח, נטען כי 28 הטורים של הפאנלים השקועים (קסטות), המעטרים את הכיפה, מייצגים מספר מושלם המתיישב עם השלמות ה[[אריתמטיקה|אריתמטית]] של [[אוקלידס]] ו[[פיתגורס]]. תאוריות מעין אלו תומכות בטענה כי הפנתאון כלל לא היה [[מקדש]] אלא חלל ציבורי לשימוש קהלהקהל הרחב כגון אספות [[הסנאט הרומי|סנאטהסנאט]].{{הערה|John w. Stamper, The Architecture of Roman Temples, Cambridge University Press,2005, p. 200-201}} עדות לכך ניתן לראות בכתביו של [[דיו קסיוס]], בהם מתואר כי בשיתוף עם הסנאט, ערך הקיסר [[אדריאנוס]] פגישות ודיונים בנושאים דחופים במבנים ציבוריים שונים, ביניהםבהם הפורום, הארמון וגם הפנתאון, למעןכדי שכל הנעשה בפגישות אלו יהיה ידוע בפני הציבור.{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/69*.html#7 Cass. Dio 69.7]}} יחד עם זאת, ידוע כי מקדשים רבים שימשו לא פעם את הסנאט, ולכן שימוש זה של הסנאט בפנתאון אינו סותר ואף מחזק את ההשערה ששימש הוא גם כמקדש.{{הערה|שם=John202|John w. Stamper, The Architecture of Roman Temples, Cambridge University Press,2005, p. 202}}

תפקודושימושו של הפנתאון כמקדש מחוזקמקבל חיזוק גם על פי הכתבים של [[היסטוריה אוגוסטה]], וכן על פי אופיים של העיטורים וה[[תבליט]]ים אשר אותרו במבנה: בקירות הצידיים של "הבלוק המתווך" ובמעבר אשר מוביל לדלת הראשית. חלק מן הדימוייםמהדימויים המופיעים בעיטורים אלו כוללים כלי [[קורבן]] וזרים עם פרותפירות ופרחים, הקשורים למנורות מעוטרות בסרטים. סמלים אלו היוו [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]] עיטורי חוזר במקדשים ונועדו לקשור את השליט והקיסר למהותו הדתית של המבנה, במקרה זה הפנתאון. שימוש במוטיבים מעין אלו נמצא במקדשים רומיםרומיים רבים ומקורותיהם עוד בתקופתו של [[אוגוסטוס]], כמו ה[[ארה פקיס]] שב[[שדה מרס]]. תפקידם היה לרמז על איכויותיו הדתיות של ה[[קיסרי רומא|קיסר]] ולהשוות את מעמדו של הקיסר לאלים המסורתיים.{{הערה|שם=John w. Stamper195}}