בקכידס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
ב-[[157 לפנה"ס]] בעקבות פעולת התגמול של יונתן ושמעון כלפי תושבי [[מידבא]], שאנשיהם רצחו את יהוחנן אחיהם (3), לבקכידס הייתה זו עילה מספקת לצאת עם צבאותיו להילחם במורדים ולנסות להשמידם. כאשר המורדים שבו מעבר הירדן בחזרה לבסיסם בעזפר (4), צבאו שיצא מ[[יריחו]] ניסה ללכוד אותם מ[[עבר הירדן]] כאשר הוא לוחץ אותם במהלך טקטי מוצלח, מכיוון מזרח כשהם דחוקים בגבם לעבר [[נהר הירדן]] וצפון [[ים המלח]] (5). למרות עדיפותו המספרית, ניסיונו הרב ומיקומו העדיף, המורדים יצאו להתקפת נגד מוצלחת, שגרמה לצבאו לאבדות קשות. בחסותה חצו המורדים את הירדן בשחייה ונמלטו חזרה ל[[מדבר יהודה]] (6), ובקכידס שב על עקבותיו לירושלים בידיים ריקות (7).
 
כדי להבטיח את החוסן של מרכז השלטון הסלווקי בירושלים, ולמנוע התקפות והטרדות מצד החשמונאים שהסתובבו בספר המדבר ועבר הירדן, בקכידס הקים קו ביצורים על גבי הצירים הראשיים{{הערה|ההצעה של מיקום הביצורים מבוססת על אבי-יונה. ישנן הצעות קצת שונות למשל של גרשון גליל ([http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/63022.html פרעתון, תמנתה ומערך ביצורי בקכידס])}}, שהגנו על ירושלים מהמורדים מכל הכיוונים (8): [[בית אל]] בצפון, [[בית חורון]] בצפון-מערב, [[אמאוס]] ממערב, תמנה מדרום-מערב, [[תקוע]] מדרום-מזרח, [[יריחו]] ממזרח, ו[[פרעתון]] מצפון-מזרח{{הערה|הזיהוי במפה על פי אבי יונה. חוקרים רבים מזהים את המקום עם פרעתון המקראית ועם הכפר [[פרע'תה]], השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית ל[[שכם]] ו-23 ק"מ מזרחית ל[[קלקיליה]]. אולם, חוקרים אחרים שוללים את אפשרות הזיהוי של פרעתון שביהודה עם פרעתון המקראית, שמיקומה כאמור בארץ אפרים. [[מיכאל אבי יונה]] הציע לזהות את פרעתון שביהודה עם ח'רבת עין פרה שב[[נחל פרת]], ו[[גרשון גליל]] זיהה את פרעתון שביהודה עם חרבת אל פרעה, 4.5 ק"מ צפונית ל[[אדוריים]].}}. ואף חיזק את [[מצודת החקרא]], שבה כלא כבני ערובה מ"בני נשיאי הארץ".
 
לאחר שביצר את יהודה היטב, וכנראה בהקשר למותו של אליקים הכהן הגדול בשנת [[159 לפנה"ס]], בקכידס חזר ל[[אנטיוכיה]] (9).