ויקיפדיה

תוכנית ח-500 חולון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הוספת בבליוגרפיה
החלפת הדף בתוכן " {{הפרת זכויות יוצרים|מקור=http://www.h-500.com/#!history/jynw1|זמן=~~~~~}}"
שורה 1:
{{הפרת זכויות יוצרים|מקור=http://www.h-500.com/#!history/jynw1|זמן=18:13, 6 בנובמבר 2015 (IST)}}
תכנית ח-500 (ח/500; ח 500; ח'-500) היא [[תוכנית בניין עיר|תכנית מתאר]], על-פי חוק התכנון והבניה, לדרום העיר [[חולון]]. שטח התכנית כ- 4,080 דונם, והיא מהווה את עתודת הקרקע, הבלתי מבונה, הגדולה ביותר שנותרה בעיר חולון. התכנית גובלת בצד צפון ברחוב שדרות ירושלים והשכונות 'קרית שרת' ו-'קרית פנחס אילון', בצד מזרח ב[[כביש 4|כביש מספר 4]], בצד דרום בגבול השיפוט המשותף עם העיר [[ראשון לציון]] ובצד מערב ב[[נתיבי איילון|כביש מספר 20]] (נתיבי איילון).
 
== כללי ==
התכנית מתאימה את ייעודי הקרקע, פריסת הבניה וגובהה להגבלות הבניה הנובעות מ[[תמ"א]] 2/4 (תכנית המתאר הארצית לפיתוח [[נמל התעופה בן-גוריון]]), שקבעה את מיקום מסלולי הטיסה בסמוך ומעל לתחום התכנית. המגבלות מפעילות שדה התעופה באות לידי ביטוי בהגבלת הגובה הסופי של הבניינים בתחום התכנית (מקסימום עד 22 קומות), הטלת מגבלות גובה על תרנים ואנטנות ואף מגבלות על הקמת מנופים בזמן הבניה. בנוסף לכך נקבע שימוש באלמנטים אקוסטיים לבידוד הרעש והוראות שנועדו למזער את סכנת מעוף הציפורים, שעלול להסב נזק לכלי טיס חולפים.
 
על-פי התוכנית בגרסתה המופקדת, במרכז המתחם מתוכננת ליבה ירוקה בשטח של כ- 1,200 דונם לפיתוח של [[חולות ראשון לציון|פארק חולות]] מטרופוליני. מרכז הפארק, המכונה 'הלב השמור' יכלול דיונות טבעיות בהיקף שלא יקטן מ- 400 דונם, על -מנת לשמר מערכות אקולוגיות ייחודיות הכוללות מיני [[צמחים מוגנים בישראל|צמחים נדירים ומוגנים]], שאין כמותם בשום מקום אחר במישור החוף. הטבעת שתקיף את 'הלב השמור' תהווה מעטפת חיצונית של הפארק, ותיועד לפעילויות בילוי ופנאי כלל עירונית.
 
בעקבות הדיון בהתנגדויות לתכנית בגרסתה המופקדת, החליטה הוועדה המחוזית להרחיב את 'הלב השמור' של הפארק, על חשבון השטח לתכנון עתידי. 1,500 יחידות הדיור שהוקצו בשטח לתכנון עתידי בגרסה המופקדת של התוכנית, הועתקו בהחלטת הוועדה המחוזית למתחמי המגורים, כך שהקצאתם לא תהיה תלויה בשינוי מסלולי הטיסה של נתב"ג.{{הערה|1=[http://www.h-500.com/#!planning-information/c1hbk מידע תכנוני - רקע כללי באתר מתחם ח-500 חולון - זירת המסחר - שהוקם על ידי שמאי המקרקעין יוסף רייטן]}}
 
== <br> אירועים בהליכי אישור התוכנית ==
הודעה על הכנת התכנית ופרסום תנאים להוצאת היתרי בניה בתקופת ביניים של שלוש שנים על פי סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבניה, פורסמה לראשונה בעיתונות בתאריך 10-11/8/2006 ובילקוט הפרסומים מס' 5562 מתאריך 2/8/2006.
• הודעה בדבר הארכת תקופת הזמן להוצאת היתרי בניה בתנאים בתקופת ביניים לשנה או עד להפקדת התכנית, על פי סעיף 78 לחוק התכנון והבניה פורסמה בילקוט הפרסומים מס' 6080 מתאריך 28/4/2010.
• הודעה על הפקדת התוכנית על פי סעיף 89 לחוק התכנון והבניה פורסמה בילקוט הפרסומים מס'6444 מתאריך 11/7/12.
• החלטת הוועדה המחוזית (וועדת המשנה להתנגדויות) לאשר את התכנית נתקבלה בתאריך 18/2/2013.
• החלטת וועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לאשר את התוכנית, נתקבלה בתאריך 14/5/2014.
 
על החלטת וועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית הוגשה עתירה מנהלית על ידי עיריית [[בת ים]] ואחרים (עת"מ 56633-06-14). העתירה נדחתה על ידי כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי בתאריך 8/3/15. עיקר התרעומת של עיריית בת-ים נסובה סביב מתחם בשטח של 240 דונם הממוקם בחלק המערבי של התוכנית, ממערב לנתיבי איילון, שהתוכנית מציעה לשנות את ייעודו מאזור לספורט לאזור תעסוקה משולב במגורים (עם אפשרות להסב את המגורים לתעסוקה).
 
לטענת עיריית בת ים, פיתוח אזור תעסוקה באזור זה יפגע באזורי המסחר והתעסוקה של העיר בת ים וייצור תחרות לא הוגנת בשל קרבתו לנתיבי תחבורה ציבורית. כאמור, עמדתה של עיריית בת ים נדחתה לפי שעה על-ידי בית המשפט. עיריית בת ים הגישה ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין של השופטת דפנה אבניאלי. בערעור זה לא התבקש עיכוב ביצוע, ומכאן שאין כל מניעה מלפרסם את התוכנית לתוקף בילקוט הפרסומים תוך כדי ההליך. על-פי הערכות, אישורה של תוכנית ח-500 צפוי להתפרסם עוד במהלך שנת 2015.
 
== <br> היסטוריה ==
הדיונות של דרום חולון היוו מוקד לפעילות נדל"נית עוד מראשית המאה הקודמת. האזור הוגדר באותה עת, טרם הקמת המועצה המקומית חולון, כשטח שיפוט גלילי הסמוך לכפר הערבי [[יאזור]]. אנשי עסקים פרטיים וחברות רכשו החל משנות ה- 20 של המאה הקודמת חטיבות קרקע גדולות של מאות דונמים מבעלי קרקע ערבים. בהתאם לפקודת בנין ערים המנדטורית הוכנו תכניות 'פרצלציה' ( חלוקה) שחילקו את חטיבות הקרקע הגדולות לחלקות קטנות בגודל של 300 עד 500 מ"ר, תוך יצירת מתווה שכונתי הכולל מערכת כבישים ומגרשים לצרכי ציבור, ומתוך התאמה לתוכנית המתאר המנדטוריות של העיר חולון, שהחלו בהכנה בתחילת שנות ה-40
 
החלקות ה'מפורצלות' ( על-פי תכנית החלוקה) נרשמו בפנקסי המקרקעין והחלו להיסחר בשוק החופשי בישראל ואף בחו"ל. באותה עת נודעה חשיבות רבה ל[[גאולת קרקע (ציונות)|גאולת הקרקע]], ומסיבה זו נרכשו חלקות קרקע רבות ע"י יהודים מאירופה, ארה"ב ודרום אפריקה בסיוע מנהיגי ציבור שנרתמו לפעילות זו בעת ביקורם בקהילות יהודיות בחו"ל. כך לדוגמה גם [[חיים קוגל|דר' חיים קוגל]] - מי שלימים לימים כיהן כראש המועצה הראשון של חולון - סייע לגאולת קרקע בעת ביקורו את הקהילה היהודית בדרום אפריקה. מסיבה זאת ישנם עד היום בעלי קרקעות רבים בתחום התכנית שהינם תושבי חוץ (היורשים של הבעלים המקוריים).
 
דוגמאות ל'פרצלציות' (תוכניות חלוקה) היסטוריות בקרקעות דרום חולון:
• יצירת הגושים 6748, 6749, 6747 ו- 6750 ע"י הבנק לחקלאות ובנין בע"מ בארץ ישראל.
• חלוקת חלקה 690 בגוש 6043 ע"י החברה לקרקעות והלוואות בע"מ.
 
תכנית המתאר הראשונה של העיר חולון, ח-1, משנת 1958, ביטלה את כל התכניות המנדטוריות לבניית שכונות מגורים חדשות בדרום חולון, וייעדה את כל האזור לתכנון מחדש, כ'אזור לרה-פרצלציה' (איחוד וחלוקה מחדש). תכנית ח-500 מהווה תכנית מתאר שלישית ואחרונה בסדרה (אחרי ח-1 ו-ח-1 תיקון 3), והיא מציעה תכנון חדש לכל האזור. {{הערה|1=[http://www.h-500.com/#!history/jynw1 מידע שימושי - רקע היסטורי, באתר ח-500 חולון - זירת המסחר]}}
 
 
 
=== שכונת 'מולדת' ===
[[שכונת מולדת|שכונת 'מולדת']] נכללת בתחום תכנית ח-500, באיזור המיועד לפארק החולות.
השכונה הוקמה בשנת 1930 כשכונת המגורים הראשונה בדרום חולון, והיא אחת מחמש השכונות הראשונות (יחד עם השכונות 'אגרובנק', 'גרין', 'קרית עבודה', ושכונת 'עם') שאוחדו יחדיו לכדי המועצה המקומית חולון, בשנת 1940.
 
אדמות שכונת 'מולדת' נרכשו ע"י חברת 'המזרח', שבראשה עמד המהנדס אלכסנדר חיסין. מרכזה של השכונה היה מגדל המים. דייריה הראשונים של השכונה היו שמונה משפחות של יוצאי תימן אך בסוף שנת 1934 - רק ארבע שנים לאחר מכן - כבר מנתה אוכלוסיית השכונה כ- 100 משפחות.
בשל ריחוקה של השכונה מישובים יהודיים, וקרבתה אל הכפרים הערביים יאזור ובית דג'אן, נפגעה השכונה בידי ערביי יפו במאורעות המרד הערבי הגדול (1936 - 1939) וננטשה כמעט לחלוטין. תושביה עברו להתגורר באופן זמני בבית הספר החקלאי '[[מקוה ישראל]]'.
בשכונת מולדת עבר תוואי 'דרך הבטחון' שנסללה בשנת 1948 כדרך חלופית לדרך יפו-ירושלים (כביש 44 של היום), במטרה לחבר בין תל אביב לבין מושבות הדרום וירושלים.
כיום מתגוררות בשכונה עשרות משפחות, לצד מספר מועט של עסקים ובתי מלאכה. כל המבנים ובתי השכונה עתידים להתפנות על-פי תוכנית ח-500,{{הערה|1=[http://www.h-500.com/#!history/jynw1 פינוין של השכונות 'מולדת' ו-'גבעת חולון' באתר מתחם ח-500 חולון - זירת המסחר]}} למעט מגדל המים ו'[[דרך הביטחון]]', שהוכרזו כאתרים לשימור.
 
=== שכונת 'גבעת חולון' ===
שכונת 'גבעת חולון נכללת בתחום תכנית ח-500, באיזור המיועד לפארק החולות.
שכונת מגורים קטנה זו ממוקמת דרומית לשכונת 'קרית שרת', בלב אזור החולות, לצד הכביש המוליך אל מתחם בית המטבחיים העירוני.
שכונת 'גבעת חולון' כוללת כמה עשרות בתי מגורים. המבנים של השכונה נבנו בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת ונותרו עד היום במתכונתם המקורית. אמנם, על פי תכנית המתאר ח-1 (תיקון מס' 3) שאושרה בשנת 1978, סווג השטח למגורים, אך כדי להרחיב את הבניה באזור זה היה צורך בהכנת תכנית מפורטת. בשל המגבלות הנובעות מהימצאותה של השכונה בתחום ההשפעה של שדה התעופה, נמנעה האפשרות לפיתוח השכונה, ולפיכך היא הושארה במצבה המקורי, ללא תשתיות מודרניות, עד היום.
 
תושבי השכונה 'גבעת חולון' פנו להליכים משפטיים נגד עיריית חולון וזכו בחודש יוני 2014 לקבל פסק דין לטובתם, המחייב את העירייה להעניק להם שירותים עירוניים נאותים, כגון פינוי והצבת מכלי אשפה, התקנת עמודי תאורה ושילוט הנושא את שם הרחוב.
שכונת גבעת חולון עתידה להתפנות במסגרת מימוש תוכנית ח-500 (ראה להלן 'פינויין של השכונות גבעת חולון ומולדת').
 
 
 
=== בית המטבחיים ===
חטיבת קרקע בשטח כולל של 254 דונם, משתרעת על חלקות קרקע שונות בגושים 6052, 6053, 6734 ו- 6735. הקרקע כולה הופקעה מבעלי קרקע פרטיים. ההפקעה בוצעה בעקבות הרשאה שקיבל ראש עיריית חולון, פנחס אילון בשנת 1961 על-פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 {{הערה|1=[http://media.wix.com/ugd/b3858e_9a8d0aa430ce481eb5324ac8322f97d0.pdf מכתב פנייה של ראש עיריית חולון מתאריך 14/2/1960 לקבלת הרשאה להפקיע קרקע לטובת הקמת בית מטבחיים אזורי מתוך אתר ח-500, חולון - זירת המסחר]}} לשם הקמת בית מטבחיים אזורי ותעשיות נלוות לו.
לצורך כך אף הוקם בשנת 1959 תאגיד משותף לעיריות תל אביב וחולון (ביחס של 80% עיריית תל אביב ו- 20% עיריית חולון), שהיה אמור לקדם את המיזם ולשאת בפועל בהוצאות הקמתו, לרבות תשלום פיצויי הפקעה לבעלי הקרקע הפרטיים.
 
הליכי ההפקעה של 250 הדונם בחולות דרום חולון, הסתיימו בשנת 1966, ולאחר מכן אושרה תכנית בנין ערים ח-142 – להקמת בית מטבחיים ותעשיות נלוות לו. על-פי התכנית הנ"ל ניתן היה להקים באזור זה בית מטבחיים ומפעלים הקשורים בעיבוד בשר. מבחינת גודלו יכול היה בית-מטבחיים כזה לשמש עבור המזרח התיכון כולו. אך באותן שנים התכנית נראתה נחוצה, ואיש מבעלי הקרקעות הפרטיים לא התנגד למיזם.
 
בפועל, פרט למבנה אחד של בית מטבחיים שהוקם בסוף שנות ה- 60 ופעל עד תחילת שנות ה- 90, כל יתרת הקרקע נשארה ריקה ופנויה. מבנה בית המטבחיים פוצץ בתרגיל של פיקוד העורף, בחודש יוני 2015.
בעלי הקרקע , [[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]] ועיריית חולון צפויים לקבל זכויות במסגרת תכנית ח-500, ע"פ הוראותיה, בעבור פינוי בית המטבחיים (סעיף 2.2.4 לתקנון התכנית).
 
תיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות קבע סייג של התיישנות להחזרת הקרקע לבעליה. על כן, לאחר שינוי הייעוד במסגרת תוכנית ח-500 מהמטרה הציבורית שבגינה הופקעו המקרקעין, בעלי הקרקעות ההיסטוריים במתחם בית המטבחיים לא יוכלו עוד לקבל את רכושם.
 
== זכויות הבניה - נתונים כמותיים ==
• 1,300 יח"ד בבניה נמוכה.
• 12,400 יח"ד בבניה גבוהה (כולל 1,500 יח"ד שהועברו מהשטח לתכנון בעתיד שבוטל לטובת הגדלת פארק החולות), מתוכם 2,000 יח"ד קטנות לאוכלוסיות זכאיות בשטח של 80 מ"ר כולל ממ"ד.
• 13,700 יח"ד בסה"כ (כולל 800 יח"ד לצורך עידוד וסיוע בסילוק מטרדים ופינוי פולשים).
• 930,000 מ"ר (שטח עקרי) לתעסוקה לסוגיה, כולל מסחר ויעודים רב-תכליתיים.
• 175,000 מ"ר (שטח עקרי) לבנייני ציבור.{{הערה|1=[http://www.h-500.com/#!planning-information/c1hbk מידע שימושי באתר ח-500 חולון - זירת המסחר]}}
 
== <br> עיקרי הוראות התכנית ==
• תנאי לאישור תכנית מפורטת ראשונה יהיה אישור תכנית שתכלול חלוקה למתחמים לאיחוד וחלוקה, או תשריט הכולל חלוקה כאמור, כחלק ו/או בד ובד עם התכנית המפורטת הראשונה (להלן:"תכנית המתחמים").
• תכנית המתחמים תקבע חלוקת זכויות בנייה בין המתחמים, תנאים למימוש הזכויות בכל מתחם והוראות לביצוע איחוד וחלוקה שתכלולנה התייחסות לחלוקת שטחי ציבור.
• תכנית המתחמים תקבע בין היתר את שטח הפארק שיכלל בתכניות המפורטות השונות, בהעדפה לחלק הפארק המצוי בתחום כל מתחם, ובלבד שיובטח פיתוח הפארק במלואו.
 
מסמכי התוכנית המופקדת
• תקנון התוכנית המופקדת
• תשריט התוכנית
• פרוטוקול הדיון בהתנגדויות בוועדה המחוזית מתאריך 18/2/2013
• פרוטוקול הדיון בוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית
 
== ביבליוגרפיה ==
יוסף רייטן, אתר ח 500 חולון - זירת המסחר, נדלה בתאריך 24.10.2015 http://www.h-500.com/
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בנייה]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תוכנית_ח-500_חולון"