הנרי השמיני, מלך אנגליה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 89:
ב-[[30 ביוני]] 1513, הנרי פלש לצרפת וכוחותיו הביסו את הצבא הצרפתי ב[[קרב הספרס]] – ניצחון שולי, אך כזה שהאנגלים השתמשו בו למטרות [[תעמולה]]. זמן קצר לאחר מכן, האנגלים כבשו את העיר תרואן (כיום בחבל [[נור-פה דה קאלה]] בצרפת) והעניקו אותה למקסימיליאן; [[טורנה]], יישוב משמעותי יותר, נכבש בעקבותיה.{{הערה|Loades 2009, pp. 62–63}} הפעם הנרי הוביל את הצבא באופן אישי, ביחד עם פמליה גדולה.{{הערה|Scarisbrick 1997, pp. 35–36}} היעדרותו מהארץ הניעה את גיסו, [[ג'יימס הרביעי, מלך סקוטלנד]] לפלוש לאנגליה על פי בקשתו של לואי.{{הערה|Guicciardini 1968, p. 280}} הצבא האנגלי, תחת פיקוחה של המלכה קתרין, הביס באופן מוחץ את הסקוטים ב[[קרב פלודן]] ב-[[9 בספטמבר]] 1513. בין ההרוגים היה המלך הסקוטי, דבר שסיים את מעורבותה הקצרה של סקוטלנד במלחמה. המערכות הללו העניקו להנרי טעימה מההצלחה הצבאית אליה הוא כה שאף. בכל אופן, למרות האינדיקציות הראשוניות שהוא ימשיך במערכה בשנת 1514, הנרי החליט נגד מהלך שכזה. הוא תמך בפרננדו ובמקסימיליאן מבחינה כלכלית, אך קיבל מעט חזרה והקופה של אנגליה הייתה ריקה. עם החלפתו של האפיפיור יוליוס על ידי האפיפיור [[ליאו העשירי]], שנטה לשאת ולתת לשלום עם צרפת, הנרי חתם על הסכם משלו עם לואי: אחותו מרי תהיה לאשתו של לואי (אף על פי שזמן קצר קודם לכן הובטחה ל[[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קרל]], מלך קסטיליה הצעיר) ו[[שלום]] הובטח לשמונה שנים, פרק זמן ארוך באופן ראוי לציון.{{הערה|שם=מה|Loades 2009, pp.63-71}}[[קובץ:Henry VIII with Charles Quint and Pope Leon X circa 1520.jpg|ממוזער|ימין|הנרי עם [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קרל החמישי]] (מימין) והאפיפיור [[ליאו העשירי]] (במרכז) בשנת [[1520]]]]
בעקבות מותם של שני סביו של קרל, פרננדו ומקסימיליאן, ב-1516 ו-1519 בהתאמה, הוא ירש את כתר ספרד והאימפריה הרומית הקדושה. כמו כן [[פרנסואה הראשון, מלך צרפת|פרנסואה הראשון]] ירש את הכתר הצרפתי לאחר מות אביו, לואי. בשנת 1518, הדיפלומטיה הזהירה של ה[[קרדינל]] וראש השרים של הנרי [[תומאס וולזי|תומאס ולזי]] הביאה ל[[אמנת לונדון (1518)|אמנת לונדון]] – הסכם אי-התקפה בין ממלכות מערב אירופה שמטרתה הייתה לאחד את הממלכות בעקבות איום [[עות'מאנים|עות'מאני]] חדש. בעקבות האמנה נראה היה שהשלום עשוי להיות מובטח. הנרי פגש את פרנסואה הראשון ב-[[7 ביוני]] [[1520]] ב[[שדה אריג הזהב]] ליד [[קאלה]] למשך שבועיים של בילוי בזבזני שהדהים את אירופה. שניהם קיוו ליחסים ידידותיים במקום המלחמות של העשור הקודם.
למרות זאת, אווירת התחרות החזקה הובילה לנטישת התקוות לחידוש אמנת לונדון וסכסוך בין המעצמות היה בלתי נמנע. להנרי היה יותר דברים במשותף עם קרל, אותו פגש פעם לפני ופעם אחרי פגישתו עם פרנסואה. קרל הוביל את האימפריה הרומית למלחמה עם צרפת ב-[[1521]]; הנרי הציע לתווך, אך רק מעט הושג מכך ובסוף השנה הנרי החליט על תמיכה בקרל כשהוא נצמד לשאיפתו הקודמת להשבת אדמות אנגליות בצרפת. התקפה אנגלית קטנה בצפון צרפת הפיקה קרקע מועטה. לאחר מכן קרל הביס ושבה את פרנסואה ב[[קרב פאביה]] ולכן יכול היה לכפות עליו לחתום על [[הסכם מדריד (1526)|הסכם מדריד]] שסיים את [[המלחמה האיטלקית 1521 - 1526|מלחמת ארבע השנים]]. הנרי החליט להוציא את אנגליה מהמלחמה לפני בן בריתו וחתם על [[חוזה מור]] ב-[[30 באוגוסט]] 1525.{{הערה|שם=מה}}
| |||