הבדלים בין גרסאות בדף "אכלתום"

נוספו 446 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
משמעות השם אכלתום הוא "הארמון". העיר הייתה עיר בירה של שושלת [[אמורי (עם)|אמורית]] שהיה לה קשר לאשור. העיר הייתה חשובה במאות ה-19 וה-18 לפנה"ס. אזכורים ומידע על העיר מופיע בארכיון העיר [[מארי]].
 
המלך הראשון ששמו ידוע היה אילה-כבכבו שחי במאה ה-19 לפנה"ס. הוא היה אביו של [[שמשי-אדד הראשון]]. הוא כנראה היה בעימותבתחילה ביחסי ידידות עם  יגיד-לים מלך [[מארי]] אבל בשנת מלכותו האחרונה של אילה-כבכבו פרצה בניהם מלחמה ו-אילה-כבכבו ניצח{{הערה|משה ענבר, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99059930&nPageNum=24&nPageOffset=4763&sSearchText=%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%9D#24.4760.8.fitwidth30 נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי] ''', [[מוסד ביאליק]], 2007, עמ' 6}}. שמשי אדד הראשון ירש אותו ב-1810 לפנה"ס. הוא המשיך את העימות עם מארי והרחיב אותו לאורך עמק נהר ה[[חבור]]. התרחבותו הופסקה על ידי יחדום-לים, בנו של יגיד-לים. הוא נוצח על ידי נרם-סין מלך [[אשנונה]] וברח ל[[בבל]]. הוא חזר לעיר לאחר מותו של נרם-סין. לאחר מכן המשיך במסעות מלחמותיו ונחל ניצחונות כשהוא צר על אזורים שונים במסופוטמיה העליונה. הוא הוריד את [[ארישום השני]] משלטונו על אשור. הוא הקים עיר בירה בשובת-אנליל, ואת בנו הבכור אישמי-דגן שם כשליט על אכלתום. (את בנו הצעיר ישמח-אדד  שם כשליט על מארי). לאחר מותו של שמשי אדד, לא הצליח בנו אישמי דגן לשמור את כל הממלכה הגדולה. אבל הוא המשיך להיות שליטה של אכלתום.
 
בתקופה זאת התנהלה דיפלומטיה בינלאומית בין הממלכות השונות, ואכלתום הייתה חלק מהמגעים הדיפלומטיים. במכתב שנמצא בארכיון מארי שנכתב על ידי אחד הפקידים של [[זימרילים]] הוא מציין את הממלכות שלקחו חלק במגעים הדיפלומטיים וכותב אליו בבקשת הנחיות: {{ציטוט|[אם] השליחים העוברים מבבל, אשנונה, אכלתום, כרנה, קברה וארפחה, אשר נשלחים אל [[ימחד]], [[קטנה (עיר מדינה)|קטנה]], [[תל חצור|חצור ]] ו[[כרכמיש|כ[רכמ]יש]] יגיעו, האתן להם ללכת או אעצרם? ואם השליחים (העוברים) מימחד, קטנה, חצור וכרכמיש [אשר נשלחים אל בבל, אשנונה, [קברה?, ארפ]חה, [אכלתום? וכרנה? יגיעו, האתן להם ללכת] או אעצרם? כך או אחרת, יכתוב נא לי אדוני את החלטתו|מקור={{הערה| עורך: ישראל אפעל, '''ההיסטוריה של ארץ-ישראל - מבואות התקופות הקדומות (מהתקופות הפריהיסטוריות עד סוף האלף השני לפני הספירה)''', הוצאת [[ יד יצחק בן-צבי]] ו[[כתר הוצאה לאור]], 1982, עמ' 52}}}}