ויקיפדיה

אוניברסיטת קארל בפראג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Bot: Removing Commons:File:Sigillum Facultatis Medicae Primae Pragensis 01.svg (he). It was deleted on Commons by Natuur12 (Per [[Commons:Commons:Deletion requ...
קו מפריד בטווח מספרים
שורה 41:
יסודה של אוניברסיטת קארל בא בהשראתו של [[קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] אשר פנה לידידו ובן בריתו ה[[אפיפיור]] [[קלמנס השישי]] ובקשו ליסד את האוניברסיטה. ב-26 בינואר 1347 פרסם האפיפיור [[בולה אפיפיורית|בולה]] המכריזה על יסוד האוניברסיטה בפראג, הדומה בארגונה ל[[סורבון]] ב[[פריז]], ובה ארבע פקולטות, הכוללות פקולטה ל[[תאולוגיה]]. ב-7 באפריל 1348 העניק קרל, שהיה אז מלך [[בוהמיה]], רשות וחסינות למוסד ב[[בולה#בולות ממתכת|בולת זהב]], וב-14 בינואר 1349 הוא שב על הוראתו כקיסר האימפריה הרומית הקדושה. רוב המקורות, בצ'כיה ומחוצה לה, קובעים מאז המאה ה-19 את שנת יסודה של האוניברסיטה בשנת 1348, ולא בשנים [[1347]] או 1349, זאת כתוצאה מתנועה כנגד הכנסייה שלה היו שותפים צ'כים וגרמנים.
 
בפועל החלה האוניברסיטה לפעול בשנת 1349. קהילת האוניברסיטה חולקה למגזרים שכונו "אומות": בוהמים, בווארים, פולנים וסקסונים, ואלה קבעו את דרכו של המוסד. צ'כים אתנים היוו רק 16-2016–20 אחוז מכלל ציבור התלמידים. ההרצאות באוניברסיטה נערכו בבתי ספר שונים, העתיק שבהם נקרא על שם קרל בשם קרולינום ונוסד בשנת [[1366]]. בשנת [[1372]] הפכה הפקולטה למשפטים לאוניברסיטה עצמאית.
 
בשנת 1402 העתיק ג'רום מפראג (Jeroným Pražský;{{כ}} 1379-1416) ב[[אוקספורד]] את כתביו של [[ג'ון ויקליף]] והביאם ל[[בוהמיה]]. בפראג תרגם דיקן הפקולטה לפילוסופיה [[יאן הוס]] את ה"טריאלוג" ל[[צ'כית]], ואף ששלטונות האוניברסיטה אסרו על לימוד תורתו של ויקליף, זו מצאה לה תומכים וקנתה לה אהדה נרחבת שהובילה למהפכה הדתית הידועה כרפורמת ה[[נצרות פרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטית]].
 
בעת [[הקרע המערבי]] "האומה" הבוהמית בקהילת האוניברסיטה תמכה במלך ואצלב (1361-14191361–1419) וב[[מועצת פיזה]] (1409). שאר "האומות" באוניברסיטה תמכו בעמדת האפיפיור [[גרגוריוס השנים עשר]], ועל כן היה רוב של 3 אומות כנגד אחת בעמדה זו. יחד עם זאת, הוס והבוהמינים ניצלו את יריבותו של ואצלב עם האפיפיור גרגוריוס. ב-18 בינואר 1409 פרסם המלך את [[הצו המלכותי של קוטנה הורה]] ובו שינה את חוקת האוניברסיטה (ולפיה לכל אומה יש קול בודד) על ידי מתן שלוש קולות לנציגי האומה הבוהמית, בעוד שלכל נציגי שאר האומות גם יחד ניתן קול בודד. כתוצאה ממהפך זה במאזן הכוחות באוניברסיטה עזבו אותה רבים מן המרצים והתלמידים הזרים (רובם גרמנים), ואלה יסדו את [[אוניברסיטת לייפציג]] בחודש מאי [[1409]]. בשנת [[1408]], בטרם ניתן צו קוטנה הורה, היו באוניברסיטה 200 חברי סגל בדרגת דוקטור ומגיסטר, 500 בעלי תואר בוגר, ו-30,000 תלמידים. לא קיים אומדן מדויק של מספר התלמידים שעזבו לאחר מתן הצו, וההערכות נעות בין 5,000 ל-20,000 תלמידים וכן 46 מרצים. בסתיו 1409 נבחר יאן הוס לרקטור האוניברסיטה שהייתה כבר אז צ'כית באופיה. צו קוטנה הורה היווה קו שבר במעמדה של האוניברסיטה באירופה, ומאותה עת הידרדר מעמדה לזה של מוסד אקדמי בעל אופי אזורי ובעל מעמד בינלאומי נמוך. בשנת 1419 נסגרו הפקולטות לתאולוגיה ולמשפטים, ורק הפקולטה לאמנויות המשיכה לפעול.
 
===אקדמיה פרוטסטנטית (1419{{כ}}-1622)===
הפקולטה לאמנויות הפכה למרכז [[התנועה ההוסיטית]], ומקור הסמכות העליונה בדוגמה ה[[אוטרקיזם|אוטרקית]]. בין השנים 1417{{כ}}-1430 לא הוענק אף לא תואר בודד באוניברסיטה ולעתים מנה סגל המרצים שמונה או תשעה בלבד. [[זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], השתלט על נכסיה הנותרים של האוניברסיטה ובזכותו הושגה מעט התקדמות. בשנת 1552 הזמין [[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרדיננד הראשון]] [[ישועים]] לפראג ובשנת [[1562]] הם פתחו אקדמיה - הקלמנטיום. בין השנים 1541 ועד 1558 ההומניסט הצ'כי מתאוס קולינוס (1516-15661516–1566) שימש כמרצה ל[[יוונית]] באוניברסיטה. התקדמות נוספת במצבה של האוניברסיטה הושגה כאשר [[רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] התיישב בפראג. בשנת 1609 בוטלה החובה שהוטלה על מרצי האוניברסיטה לנהוג מנהגי פרישות. בשנת 1616 ניתן לאקדמיה הישועית מעמד של אוניברסיטה, דבר שאיפשר לה מאותה עת להעניק תארים.
 
הישועים גורשו מפראג בין השנים 1618{{כ}}-1621 בשלביה הראשונים של [[מלחמת שלושים השנים]], אשר פרצה בפראג ב[[מלחמת שלושים השנים#המרד הבוהמי (1618-1625)|מרד הבוהמי]] על ידי בוהמינים מתנגדים לקתוליות ולאימפריה. עד לשנת 1622 השיגו הישועים השפעה מכרעת על הקיסר. צו קיסרי מ-19 בספטמבר [[1622]] העניק לישועים שליטה על כל מערכת החינוך של בוהמיה, [[מורביה]] ו[[שלזיה]]. ארבעת המרצים הנותרים של הקרולינום התפטרו וכל תשע המכללות שהרכיבו את הקרולינום עברו לשליטת הישועים. מאותה עת הישועים הם שהחזיקו בזכויות להעניק תארים, למנות רקטורים ולמנות מרצים חילונים.
 
===אוניברסיטת קארל-פרדיננד (1622{{כ}}-1882)===
הקרדינל ארנסט אדלברט פון הראך (1598-16671598–1667), שהיה ה[[ארכיבישוף]] של פראג החל משנת 1622, התנגד לאיחודה של האוניברסיטה עם מוסד אחר ולביטול זכותה של הכנסייה לקבוע את זהות רקטור האוניברסיטה. הקרדינל ארנסט יסד את קולגיום אדלברטינום ובשנת 1638 [[פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] הגביל את המונופול של הישועים על תוכנית הלימודים. הוא שלל מהם את הזכויות, את רכושם והארכיונים של הקרולינום והשיב לאוניברסיטה את עצמאותה תחת חסות הקיסר. במהלך השנים האחרונות של מלחמת שלושים השנים תלמידים מן האוניברסיטה הגנו באומץ על [[גשר קארל]] בפראג.
 
ב-23 בפברואר [[1654]] מיזג פרדיננד השלישי את הקרולינום והקלמנטינום לאוניברסיטה אחת ובה ארבע פקולטות ושמה, אוניברסיטת קארל-פרדיננד. בקרולינום לימדו אותה עת רק בפקולטה לאמנויות, היחידה ששרדה מתקופת המלחמות ההוסיטיות (1419-14341419–1434). בשנת 1718 שופץ בניין הקרולינום, שהיה אז במצב ירוד ביותר, על חשבון המדינה.
 
הרפורמות והבנייה המחודשת של אוניברסיטאות בתקופת [[בית הבסבורג]] בשנים 1752 ו-1754, הביאה לשלילת רבות מזכויות היתר שהאוניברסיטה נהנתה מהן לאורך השנים. בשנת [[1757]] מונו מורים דומיניקנים ואוגוסטיאנים להוראה מקצועות הדת, אולם במקביל החלו להיכנס לאוניברסיטה גם תחומי לימוד אחרים, שיאו של תהליך זה כאשר בסוף המאה ה-18 הותר לראשונה לתלמידים שאינם קתוליים להתקבל לאוניברסיטה, תחילה התקבלו תלמידים פרוטסטנטים ואחר כך אף תלמידים יהודים. ב-29 ביולי [[1784]] שונתה שפת ההוראה באוניברסיטה ל[[גרמנית]], בעוד שעד לאותו מועד התנהלו השיעורים ב[[לטינית]].
שורה 66:
הצ'כים באוניברסיטה לא קיבלו את מעמדה של שפתם באוניברסיטה והציעו להשיב לאוניברסיטה את "האומות", אולם על בסיס אתני: גרמנים וצ'כים, הצעה שנדחתה על ידי הגרמנים. לאחר משא ומתן מתמשך חולקה האוניברסיטה לשני מוסדות הוראה, צ'כי וגרמני, אשר המשיכו לפעול תחת השם אוניברסיטת קארל-פרדיננד. הפיצול קובע בחוק שהתקבל בפרלמנט האוסטרי ב-28 בפברואר 1882. כל אחד מחלקיה של האוניברסיטה היה עצמאי לחלוטין ונהנה ממעמד שווה. שני המוסדות חלקו במתקנים הרפואיים והמדעיים, שניהם התנהלו תחת אותו הסמל, הספרייה, אולם הטקסים והגן הבוטני המשיכו להשתייך לשני המוסדות. המתקנים המשותפים נוהלו בידי האוניברסיטה הגרמנית.
 
בשנת [[1890]] היו באוניברסיטה הצ'כית של קארל-פרדיננד 112 אנשי סגל אקדמי ו-2,191 תלמידים ואילו באוניברסיטה הגרמנית היו 146 אנשי סגל אקדמי ו-1,483 תלמידים. לכל אחד משני המוסדות היו שלוש פקולטות, ואילו הפקולטה לתאולוגיה נותרה משותפת עד לשנת 1891, מועד בו חולקה אף היא. בחורף 1909-19101909–1910 באוניברסיטה הגרמנית (Karl-Ferdinands Universität) למדו 1,778 תלמידים, מתוכם 58 תלמידים בתאולוגיה, 775 תלמידי משפטים, 376 תלמידי רפואה, 589 תלמידים בפילוסופיה (מדעי הרוח). בין התלמידים היו כ-80 נשים. בין אנשי הסגל האקדמי היו 9 מורים בתאולוגיה; במשפטים היו 18 מורים; ברפואה 64 מורים; בפילוסופיה 63 מורים. באותה תקופה למדו באוניברסיטה הצ'כית 4,319 תלמידים, מתוכם 131 תלמידים בתאולוגיה, 1962 תלמידי משפטים, 687 תלמידי רפואה, 1,539 תלמידי פילוסופיה. 256 נשים היו בציבור התלמידים. בין המורים היו 10 בתאולוגיה; 31 במשפטים; 62 ברפואה; 91 בפילוסופיה.
 
תקופת שיא פריחתה של האוניברסיטה הגרמנית הייתה בתקופה שקדמה ל[[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר על סגל ההוראה בה נימנו חוקרים ידועי שם, בהם [[ארנסט מאך]], [[מוריץ וינטרניץ]], ו[[אלברט איינשטיין]]. בין תלמידי האוניברסיטה באותה תקופה נימנו [[מקס ברוד]], [[פרנץ קפקא]] ו[[יוהנס אורזידיל]].
שורה 108:
* הממציא [[ניקולה טסלה]] למד סמסטר קיץ בשנת 1880, בטרם עזב את המוסד.
* נשיא צ'כוסלובקיה [[אדווארד בנש]] אשר למד בפקולטה לפילוסופיה.
* הסופר [[קארל צ'אפק]] למד בין השנים 1909-19151909–1915 וסיים דוקטורט בפילוסופיה.
* המתמטיקאי [[אדוארד צ'ך]]
* [[קרל הראשון, קיסר אוסטריה]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אוניברסיטת_קארל_בפראג"