אורונטס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ויקישיתוף בשורה
שורה 14:
'''אורונטס''' או '''ארנת''' (ב[[לטינית]] '''Orontes'''), ב[[ערבית]]: '''עאסי''' ('''نهر العاصي''', תעתיק מדויק: '''נהר אלעאצי''') הוא [[נהר]] הזורם ב[[לבנון]], ב[[סוריה]] וב[[טורקיה]]. את שמו הערבי, "עאצי" ("מוֹרֵד", בערבית) מייחסים הערבים למספר גורמים שונים: הזרימה השוצפת של הנהר, הערוץ הבלתי פורה שלו, או כיוון זרימתו - צפונה - בניגוד ליתר נהרות [[הסהר הפורה]], שזרימתם דרומה{{הערה|[http://www.saudiaramcoworld.com/issue/197303/a.river.called.rebel.htm Joseph Fitchett and McAdams Deford, '''A River Called Rebel]'''}}.
 
הנהר מתחיל במזרח ה[[בקאע]] (בקעת הלבנון), קרוב מאוד למקורותיו של נהר ה[[ליטני]], ומתקדם צפונה, במקביל לקו החוף של לבנון. הוא מתרחב לתוך אגם [[חומס]], ששם הוקם עליו סכר בתקופה העתיקה. עתה מתרחב העמק אל תוך המחוז העשיר של [[חמאת]], לאחר מכן פונה הנהר מערבה ואחר כך צפונה לעמק הע'ב (בו היו ביצות עד אמצע המאה העשרים), משם פונה הנהר דרום-מערבה וזורם דרך [[עמק אמוק]], שבו מצטרף אליו יובלו הגדול עפרין, ונשפך לים התיכון ליד עיר הנמל הקטנה [[אנטקיה]] (היא [[אנטיוכיה]] העתיקה, שהייתה בירת [[הממלכה הסלאוקית]]) ב[[טורקיה]]. אורכו של הנהר כ-620 [[קילומטר|קילומטרים]]ים (35 ק"מ בלבנון, 495 ק"מ בסוריה, 50 ק"מ בטורקיה ו־40 ק"מ כגבול סוריה-טורקיה), ושטח אגן הנהר כ-23,000 [[קילומטר רבוע|קילומטרים רבועים]]. מימיו של הנהר מתקבלים מ[[הר הלבנון]]/[[הרי מול הלבנון]] בלבנון (כ־380 מיליון מטרים מעוקבים בשנה), באזור [[חמאת]] (כ־80 מיליון מ"ק בשנה), מ[[הרי אנסריה]]/[[הרי זיווה]] באזור הע'ב (כ־700 מיליון מ"ק בשנה), ובטורקיה הוא מקבל מים מהעפרין ומקרה סור והאופור הזורמים בקצה [[השבר הסורי אפריקאי]] (עוד כ־260 מיליון מ"ק בשנה).
 
נהר האורונטס הוא ברובו בלתי עביר ובעבר כמעט שלא השתמשו במימיו להשקיה (למעט אזור חומס-חמאת). חשיבותו ההיסטורית היא בעמק שבו הוא זורם, ששימש באופן נוח לתנועה מצפון לדרום. דרכים מן הצפון לצפון-מזרח, אשר נפגשות ב[[אנטיוכיה]], מתנהלות לאורך הנהר עד [[חומס]], שם הן מתפצלות ל[[דמשק]] ול[[סוריה]], ולדרום.
שורה 20:
כיום משתמשת סוריה ברוב המוחלט של מימי הנהר, כשהיא מסתייעת במערכת סכרים ענפה (סכר קטינה, סכר כרמיש, סכר מחרדה, סכר עשרנה וסכרים קטנים נוספים) תוך שהיא משאירה רק מעט מים מזוהמים ל[[טורקיה]]. טורקיה לעומת זאת משתמשת ביובלי הנהר (ובעיקר בעפרין) למטרות השקיה. לבנון כמעט ואיננה משתמשת במימיו שרובם אינם מגיעים ממנה, בין השאר בשל [[הסדר הסורי בלבנון|השליטה הסורית בה עד לאחרונה]]. בעוד שטורקיה ולבנון אינן מייחסות חשיבות רבה למי הנהר מכיוון שהן מדינות עשירות במים, הרי סוריה מייחסת לו חשיבות רבה - הנהר היווה את אחד הנימוקים לשליטתה בצפון [[בקעת הלבנון]] ועד [[2004]] דרשה סוריה את [[האטיי (נפה)|נפת האטיי]] סביב אנטיוכיה.
 
בכל התקופות נעו [[צבא|צבאות]]ות בעמק הנהר בדרכם אל [[מצרים]] וממנה. על האורונטס התנהל [[קרב קדש]] בתקופת שלטונו של [[רעמסס השני]] (1279 - 1213 לפנה"ס). האורונטס שימש גם כזירת [[קרב קרקר]] בשנת [[853 לפנה"ס]], קרב שבו צבא [[אשור]], בפיקודו של המלך [[שלמנאסר השלישי]], פגש בצבאם של 12 מלכים, שאותם הוביל [[בן הדד#בן הדד|הדדעזר]] מדמשק. הקרב התקיים ליד העיר [[תל קרקור|קרקר]].
 
נהר האורונטס שימש מאז ומתמיד כסמן גבול. עבור המצרים הקדמונים הוא סימן את הקצה הצפוני של [[ממלכת אמורו]], מזרחית ל[[פיניקים|פניקיה]]. עבור ה[[מסעי הצלב|צלבנים]] ב{{ה|מאה ה-12}} הפך האורונטס לגבול הקבע שבין [[נסיכות אנטיוכיה]] ל[[נסיכות חאלב]].
 
הסופר ה[[צרפת|צרפתי]]י [[מוריס בארס]] (Maurice Barrès) כתב על הנהר בספרו ''Un jardin sur l'Oronte'' ("גינה על האורונטס").
 
== לקריאה נוספת ==
שורה 31:
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.slides.co.il/slides/3700/גניבת_מים גניבת מים - מאמר על משבר המים ונהר העאסי]