תל חלף – הבדלי גרסאות

בשנת 1200 לערך נפלה [[האימפריה החתית]] בעקבות פלישת [[גויי הים]]. ב{{ה|מאה ה-11 לפנה"ס}}, הגיעו שבטים [[ארם|ארמיים]] שמקורם ממערב לפרת והתיישבו במסופוטמיה העליונה ובצפון-סוריה, כשהם ממלאים את הוואקום שנוצר בעקבות נפילת האימפריה החתית. במקביל, מלך אשור [[תגלת פלאסר הראשון]], שמלך בין השנים 1115 - 1076 לפנה"ס בתקופת הממלכה התיכונה, הגן על ממלכתו כנגד עלייתם של שבטים אלה, בעיקר באזור נהר ה[[פרת]]. בנו [[אשור-בל-כלה]] {{אנ|Ashur-bel-kala}}, שמלך בין השנים 1074 - 1056 לפנה"ס, נאלץ כבר להיאבק בעלייתם של השבטים הארמיים לארוך החבור העליון. במאה ה-10 לפנה"ס, ייסדו מספר שבטים ארמיים ממלכות קטנות בשטח שלפני כן היה בשליטת אשור. אחת הממלכות הייתה בית בח'ינאי (Bit Bahiani), שהתיישבה באזור מוצא החבור. השליטים הקדומים ביותר ממלכה זאת ששמם ידוע היו ח'דיאנו (Hadianu) ובנו כפרא. ח'דיאנו ידוע רק מטקסט כתוב, וסביר שהוא היה רק שליט של שבט נווד ובנו כפרא היה זה שייסד את העיר על התל. בכתובת של כפרא הוא טוען שהוא עשהשעשה מעשה שאף אחד מאבותיו לא עשה, כנראה בניית העיר והארמון. בכתובות שלו נקראה העיר שהקים בשם פלה (Palê). השם בית בח'ינאי עדיין לא מופיע בתקופה זאת במקורות הכתובים., ומכאן שהמלך בח'יאנו (Bachianu) המופיע בכתובים היה שליט לאחרי כפרא, לא יורש ישיר, שייסד שושלת חדשה בשם בית בח'ינאי (Bit Bahiani) ושם בירתו היה גוזאנה.{{הערה|[http://www.academia.edu/7615262/Novak_ANESSup42_Guzana Beteen the musku and the aramaens the early history of Guzana/Tel Halaf], עמ' 298-297}}

בניית העיר על התל על ידי שליט הממלכה הארמי כפרא שינתה אותו לחלוטין. הקברים שהיו בצדו הצפון מערבי של התל ניטשו, וחלקם אף ניזוקו בעקבות הבנייה החדשה. התל הפך למצודה מוקפת חומה עם שער מכיוון דרום, שרק דרכו נכנסו לעיר. השער גם היה מעוטר בעיטורים מונומנטליים. כפרא בנה ארמון בסגנון [[בית חילאני]] עם אלמנטים [[הממלכות הנאו חתיות|נאו-חיתיים]], שכלל עיטורים רבים של פסלים ותבליטי אורתוסטטים. פרסומו של האתר נובע בעיקר מייחודו של מבנה זה, הנקרא במחקר "הארמון המערבי". הכניסה לארמון כללה שלושה עמודים, שעוצבו כאלים מתוך פנתאון האלים הסורי-חתי, כשהם עומדים על בעלי חיים. במרכז נמצא אל מזג האוויר עומד מעל [[בקר הבית|שור]], משני צידיו פסלים של בנו ואשתו כשהם עומדים על פסלים מעוצבים כאריות. יצורים מיתיים הקיפו את הכניסה ואת החדר הסמוך. הקירות החיצוניים כוסו בבסיסם באורתוסטטים ותבליטים. נמצאו מעל 200 מהם. עד היום ארמון זה נחשב ייחודי בעיצובו באזור צפון-סוריה.{{הערה|שם=פרויקט}}{{הערה|[http://ww2.smb.museum/smb/gerettete-goetter/index.php?node_id=8 Excavations at Tell Halaf] באתר התערוכה באגף המזרח התיכון במוזיאון פרגמון}}

לאחר תקופה של חולשה בממלכה האשורית וארגון מחדש של הממלכה, יצא [[אדד-ניררי השני]] למתקפה חוזרת כנגד הארמים במערב. הוא כבש את [[נציבין]] ואת גידרה (Gidara) {{אנ|Gidara}}, ממלכה מצפון לגוזאנה, וייסד מחדש את חוזירינה (Huzirina) {{אנ|Sultantepe}}, ששכנה ליד [[חרן]]. כתובת מתקופתו המספרת על מסעו לחַנִיגַלְבַּת (היא [[מיתני]]) בשנת 894 לפנה"ס, מזכירה את [[עיר-מדינה|עיר המדינה]] גוזן כעיר ארמית. היא מספרת שבדרכו עבר בעיר, המלך הארמי אביסלמו בן בח'יאנו העדיף לשלם לו מס והפך עצמו לשליט מדינה וסלית של אשור. ליתר ביטחון הוא לא פתח בפניו את שערי העיר ופגש אותו בעיר הקרובה סיכאני, שהייתה לה היסטוריה של עיר אשורית.{{הערה|[http://www.academia.edu/7615262/Novak_ANESSup42_Guzana Beteen the musku and the aramaens the early history of Guzana/Tel Halaf], עמ' 298}} בתעודה אחרת מ-882 לפנה"ס, מתקופתו של המלך האשורי [[אשורנצירפל השני]] שמלך בין השנים 883 עד 859 לפנה"ס, מצוין שאחד המלכים משושלת בח'יאנו שילם לו מס. בכתובת אחרת של אשורנצירפל השני מסופר שהוא אילץ את חילות ארץ בח'יאנו להצטרף למסע הצבאי שלו יחד עם המרכבות והפרשים. זה האזכור האחרון של השם בח'יאנו במקורות. הכתובת מציינת שתושבי הארץ העלו לו מס, לא המלך.

אזכור נוסף של גוזן מופיע אצל [[שלמנאסר השלישי]], שמלך בין השנים 858 עד 824 לפנה"ס, האזכור מציין את שמו של אסו הגוזני ששילם לו מס. בשנת 808 לפנה"ס יצאה [[שמוראמת|שַמוּראמַת]], אמו העוצרת של המלך האשורי [[אדד ניררי השלישי]] שמלך בין השנים 783-811 לפנה"ס, למסע נגד ממלכות בארץ חבור. כנראה שבשנה זאת הסתיימה עצמאותה של גוזן כממלכה ומעמד העיר ירד למעמד מחוז באימפריה האשורית. העיר הפכה לעיר שדה חשובה באימפריה האשורית. המושל של העיר היה זכאי להיות [[לימו]] [[אפונים]] בשנה ה-16 או ה-17 של שלטון כל מלך אשורי. הראשון היה שמשמ-נורי שזכה לזאת מעצם תפקידו כמושל גוזאנה. לאחריו מציינת רשימת ה[[אפונים|אפונימים]] משנת 793 את שמו של המושל אשורי בשם מנוכיאשור בגוזן. בין השנים 758-761 התמרדה גוזאנה כנגד אשור והואוהמרד דוכא לאחר [[מצור]] של שנתיים. שמו של המושל האשורי מנוכיאשור נמצא על תעודה באתר והוא סייע לאופנהיים לזהות את האתר עם גוזן. .{{הערה|הערך "גוזן", [[אנציקלופדיה מקראית]], כרך ב - ז, עמ' 452}} גוזאנה נשארה מקום מושבו של המושל האשורי עד נפילת האימפריה האשורית בשנת 609 לפנה"ס. גם לאחר נפילת האימפריה האשורית, הייתה לעיר חשיבות מסוימת והיא המשיכה להיות מיושבת עד שניטשה בתקופת ה[[האימפריה הפרתית|פרתית]].

בתקופה האשורית השתנה המבנה השלשל העיר. האשורים שמרו על החומה של העיר התחתונה והמצודה, וכן מבנים חשובים כמו "הארמון המערבי" המשיךהמשיכו להיות בשימוש. חלקה הפנימי של המצודה שונה. בצידה הדומיהדרומי והמזרחי של המצודה נבנו טרסות גדולות מ[[לבנת בוץ|לבני בוץ]]. שטחה של המצודה התרחב על חשבון העיר התחתונה. על הטרסות הדרומיות נבנו מגורים לאליטה האשורית. במבנים שהשתמרו נמצאו ממצאים עשירים. בית הקברות מתקופתו של כפרא כוסה היטב על ידי הטרסות, אבל הם שמרו על פסלי האבות של התקופה הקודמת שהיו שם. החלק המזרחי של המצודה נבחר לבניית ארמון המושל שנבנה גם הוא על טרסת לבני בוץ מסיבית. מבנה זה שנבנה במאה ה-9 לפנה"ס עבר שינוי מסיבי כנראה לאחר שנת 793 לפנה"ס. הארכאולוגים מצאו את הארכיון של ה[[אפונים]] מנו-כי-אשור (Mannu-ki-Assur), שהיה המושל בשנת 793, בתוך הריסות השלב הראשון. ייתכן וההרס נעשה בתקופת לכידת גוזאנה בשנת 758 לפנה"ס לאחר המרד שהתרחש בעיר. שלב זה היה שונה מהשלהמהשלב הראשון. שלב שלישי של המבנה נבנה מאוחר יותר שהיהוהיה דומה בתוכניתו לשלב השני. המבנה היה בשימוש בארמון נמשך לפחות עד התקופה הבבלית המאוחרת.