משה שרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
←קישורים חיצוניים: לא אותו אדם |
||
שורה 50:
שרון התחיל לחקור את הכתובות הערביות בארץ ישראל משנת 1968, במטרה לפרסם את כל הכתובות הערביות שנכתבו על סלע ועל אבן ברחבי ארץ ישראל. הוא ערך, בעזרת כמה מתלמידיו, סקר של ארץ ישראל ותעד את החומר ה[[אפיגרפיה|אפיגראפי]] הערבי. תוך כדי עבודה פרסם כתובות רבות וקבע את הכללים לפרסום כתובות אלה. עבודתו כוללת גם עבודת שדה ארכאולוגית וגם עבודת מחקר בספריות. עבודת השדה כללה את סקירת כל הארץ מהצפון ועד אילת בחיפוש, רישום, צילום, העתקה, קיטלוג ופרסום של כל הכתובות הערביות. במסגרת זו שרון תיעד את הכתובות שמצא על גבי בניינים, קברים, סלעים, בעיקר סלעים בנגב. הוא קורא כל כתובת בהקשר הגאוגרפי, ההיסטורי, ובהקשר של תרבות ואמנות האסלאם. מאז המאה ה-19 לא נערכה עבודה כזו. כך נולד המפעל הגדול של קורפוס הכתובות הערביות של ארץ ישראל. משנת 1990 החל משה שרון לכתוב את קורפוס הכתובות הערביות של ארץ ישראל (Corpus Inscriptionum Arabicarum Palaestinae) (באנגלית) המתפרסם והולך ב[[הוצאת בריל]] ב[[ליידן]] [[הולנד]]. חמישה כרכים יצאו כבר לאור. ארבעה כרכי כתובות וכרך אחד של תוספות.
בתחום האפיגראפיה הערבית הוא חקר את החומר האפיגראפי שבארכיון מכס ואן ברשם (Max van Berchem) בז'נבה ופרסם את מחקרו בנספח לספרו הגדול על הכתובות הערביות בארץ ישראל.
{{הערה|1=Corpus Inscriptionum Arabicarum Palaestinae: Addendum, Brill, Leiden, 2007.}} ===יהדות, נצרות, אסלאם===
שורה 75 ⟵ 76:
===הכיבושים הערביים בארץ ישראל===
שרון כתב מאמר פרוגרמטי על הכיבושים הערביים בארץ ישראל שראה אור ב[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]].
{{הערה|1=קרבות ההכרעה בכיבוש סוריה על ידי המוסלמים - רקעם ומקורותיהם : מבט אחר; {{קתדרה|משה שרון|קרבות ההכרעה בכיבוש סוריה על ידי המוסלמים – רקעם ומקורותיהם: מבט אחר|104.2|104, יוני 2002, עמ' 84-31}}; ובאנגלית M. Sharon, “The Decisive Battles in the Arab Conquest of Syria,” Studia Orientalia, 101, 2007:297-357 }} במאמר הוא טען שכל הסיפורים על הכיבושים הערביים היו סיפורי קרבות קלאסיים שהיו גם הם חלק מן הרפרטואר של מספרי הסיפורים שפעילותם מתוארת על ידי הסופרים הערבים. סיפורים אלה שיש בהם מבנים קבועים ותכנים קבועים שעניינם שעשוע במשיכת לב השומעים, מצאו את דרכם אל הכרוניקות הערביות הקדומות והחליפו את צורתם כך שבמקום מעשיות משעשעות הם הוצגו כתיאורים אוטנטיים של מאורעות שאכן קרו. למעשה כל הקרבות הגדולים המתוארים ב[[כרוניקה|כרוניקות]] הקדומות לא היו ולא נבראו. האמת הארכאולוגית היא שאין שום סימן של חורבן בסוריה כתוצאה מן ה"מלחמה" וכאשר בודקים בעין בקורתית את המקורות הערביים מסתבר שסוריה ברובה נפלה כ"פרי בשל" ללא קרבות כמעט לידי הערבים, שכן המקורות מספרים שהערים הבצורות פתחו את שעריהן והתושבים הבטיחו את עצמם על ידי הסכמים עם הכובשים.
אשר לסיפורי המלחמה כאן מתגלות סתירות משמעותיים במקורות הערביים שמתארים את הכיבושים כמעט באשר לכל פרט ובמיוחד במה שנוגע למקום הקרבות הגדולים כביכול, לזמניהם ולאנשים שהשתתפו בהם. ההגזמה, שהיא הסימן המובהק של סיפורי המעשיות, מתגלה פה בכל עוצמתה, כמו למשל תיאור קרבות שבהם השתתפו לא מאות אלא מאות אלפים של לוחמים, מציאות שלא הייתה קיימת, ולא יכולה הייתה להתקיים, בשדות הקרב של ימי הביניים. ספורי גבורה במלחמות שונים, מעשי נסים ונאומים חוצבי להבות של מנהיגים גיבורים משלימים במקורות הערבים את תוכנן של מעשיות הכבושים.
וכן פרסם מאמר מקיף שבו חקר את מקורותיה של הבניה המסלמית על הר הבית ומשמעותה . במחקר זה שהתפרסם בשנת 2009 הוא ניסה להוכיח שהמבנים הקרויים "הארמונות האומיים" שמדרום לחומת הר הבית לא נבנו על ידי האומיים ואפשר שמקורם הוא ביזנטי, ודן במקורם של כפת הסלע ומסגד אלאקצא כיחידה ארכיטקטונית אחת בעקבות מחקריו של פרופסור [[אולג גראבר]] מפרינסטון.
{{הערה|1= M. Sharon, “Shape of the Holy,” Studia Orientalia, 102, 2009.}} ===המזרח התיכון המודרני===
שורה 136 ⟵ 139:
* {{ערוץ7||"מנהיגי ישראל מתעלמים מהתבטאויות הפלסטינים"|192800}}
* {{ישראל היום|דרור אידר|מהפכה - לא מה שחשבתם|14319|23 בדצמבר 2011}}
* הודעת ה- The American Philosophical Society על קבלתו [https://www.amphilsoc.org/members/electedApril2014 לאגודה הפילוסופית האמריקאית.]
| |||