תותח נ"מ 88 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 42:
זווית העלרוד עמדה על 3- עד 85+. לאחר הירי קופלו הזרועות בצורה פשוטה ומהירה, התותח חובר לשני צירים - קדמי ואחורי, כל ציר עם שני גלגלים שאפשרו לאחר חיבורם גרירה מהירה.
 
אורך הקנה של ה-Flak 18 עמד על 56 [[קליבר]]{{הערה|קליבר התותח הוא היחס שבין אורך הקנה לבין קוטרו. כלומר, התותח היה בעל אורך קנה של 4,928 מ"מ (56*88=4,928). אורך התותח משפיע על דיוק התותח ועל כושר החדירה של הקליע.}}. לתותח היו מספר סוגי תחמושת: [[פגז#פגז נפיץ|פגזים נפיצים]] (HE) לשימוש נגד מטוסים וירי ארטילרי, [[פגז#פגז חודר שריון|פגזים חודרי שריון]], פגז חודר שריון עם מילוי חומר נפץ (APCBC) וכן פגז מטען חלול נגד טנקים (High Explosive Anti Tank). מהירות הלוע ההתחלתית עמדה על 840 מטרים לשנייה. הטווח האנכי המירבי היה מעט מעל 10,000 מטרים, ואילו הרום האפקטיבי היה 8,000 מטרים, והטווח המירבי כנגד מטרות קרקע היה 14,800 מטרים. טעינה פשוטה חצי אוטומטית גרמה לפליטת התרמילים הריקים בזמן תנועת הקנה לאחור לאחר הירי. עם חזרתו של הקנה לפנים למצבו הראשוני, ניתן היה בצורה פשוטה להניח פגז חדש על הסדן ולירות שוב. טכניקה יעילה ופשוטה זו, בצירוף פגז קבוע המורכב מחלק אחד{{הערה|מרבית פגזי הארטילריה מורכבים משני חלקים עיקריים - תרמיל המכיל חומר נפץ הודף וראש קרבי}} הביאו צוות מיומן לקצב אש של בין 15 ל-20 פגזים בדקה.
 
טעינה פשוטה חצי אוטומטית גרמה לפליטת התרמילים הריקים בזמן תנועת הקנה לאחור לאחר הירי. עם חזרתו של הקנה לפנים למצבו הראשוני, ניתן היה בצורה פשוטה להניח פגז חדש על הסדן ולירות שוב. טכניקה יעילה ופשוטה זו, בצירוף פגז קבוע המורכב מחלק אחד{{הערה|מרבית פגזי הארטילריה מורכבים משני חלקים עיקריים - תרמיל המכיל חומר נפץ הודף וראש קרבי}} הביאו צוות מיומן לקצב אש של בין 15 ל-20 פגזים בדקה.
 
משקל התותח הכתיב את גודל הגורר וכך התותח נגרר בעיקר על ידי [[זחל"ם]] [[Sd.Kfz. 251]].