פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 862 בתים ,  לפני 4 שנים
==פיתוח דגמים ומבנה התותח==
[[תמונה:Bundesarchiv Bild 101I-443-1574-26, Nordafrika, Flakgeschütz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תותח 88 דגם 1936 על מרכב 18, צפון אפריקה, 1942 ]]
ב-1932 השלימה קרופ בחשאיות דגם אבטיפוס של התותח החדש, ובתום סדרת מבחני שדה מוצלחים אושר התותח לשירות בצבא הגרמני ב-1933 בשם הרשמי '''8.8cm Flak 18'''{{הערה|שיטת המדידה הגרמנית היא בסנטימטרים ולא במילימטרים, כפי שמוצג בערך.}} (מגרמנית: תותח נגד מטוסים 8.8 ס"מ, דגם 18). ב[[גרמנית]], המונח 'Flak' הוא קיצור של ''Fliegerabwehrkanone'' או ''Flugzeugabwehrkanone'' - תותח נגד מטוסים. במהלך מלחמת העולם השנייה, השתרשה המילה Flak בשפה האנגלית כשם כללי למערכות קרקע להגנה אווירית, ונמצאת בשימוש עד היום. בפי החיילים הגרמנים נתכנה התותח 'אכט-אכט', שפירושו 88.
 
====Flak 18====
זווית העלרוד עמדה על 3- עד 85+. לאחר הירי קופלו הזרועות בצורה פשוטה ומהירה, התותח חובר לשני צירים - קדמי ואחורי, כל ציר עם שני גלגלים שאפשרו לאחר חיבורם גרירה מהירה.
 
אורך הקנה של ה-Flak 18 עמד על 56 [[קליבר]]{{הערה|קליבר התותח הוא היחס שבין אורך הקנה לבין קוטרו. כלומר, התותח היה בעל אורך קנה של 4,928 מ"מ (56*88=4,928). אורך התותח משפיע על דיוק התותח ועל כושר החדירה של הקליע.}}. לתותח היו מספר סוגי תחמושת: [[פגז#פגז נפיץ|פגזיםפגז נפיציםנפיץ]] (HESprenggranaten) לשימוש נגד מטוסים וירי ארטילרי, [[פגז#פגז חודר שריון|פגזיםפגז חודריחודר שריון]] (Panzergranate), פגז חודר שריון עם מילויכיפה חומרבליסטית נפץ{{הערה|בקצה (APCBC)הקליע וכןקיימת פגזכיפה מטעןבליסטית חלולמחודדת נגדעשויה טנקיםפח (Highפלדה Explosiveשתפקידה Antiלהקנות Tank)לקליע צורה אווירודינמית בעת המעוף והיא מתפוררת בעת הפגיעה.}} וכן פגז [[מטען חלול]]. מהירות הלוע ההתחלתית עמדה על 840 מטרים לשנייה. הטווח האנכי המירבי היה מעט מעל 10,000 מטרים, ואילו הרום האפקטיבי היה 8,000 מטרים, והטווח המירבי כנגד מטרות קרקע היה 14,800 מטרים. טעינה פשוטה חצי אוטומטית גרמה לפליטת התרמילים הריקים בזמן תנועת הקנה לאחור לאחר הירי. עם חזרתו של הקנה לפנים למצבו הראשוני, ניתן היה בצורה פשוטה להניח פגז חדש על הסדן ולירות שוב. טכניקה יעילה ופשוטה זו, בצירוף פגז קבוע המורכב מחלק אחד{{הערה|מרבית פגזי הארטילריה מורכבים משני חלקים עיקריים - תרמיל המכיל חומר נפץ הודף וראש קרבי}} הביאו צוות מיומן לקצב אש של בין 15 ל-20 פגזים בדקה.
 
משקל התותח הכתיב את גודל הגורר וכך התותח נגרר בעיקר על ידי [[זחל"ם]] [[Sd.Kfz. 251]].
 
למרות היכולות הטובות, היה התותח נחות לעומת התותחים המקבילים של בעלות הברית. התותח הבריטי "3.7 סימן 3 ירה לאותו גובה פגז כבד יותר במשקל 13 ק"ג ואילו התותח האמריקני בקוטר 90 מ"מ ירה פגז לטווח גדול יותר עד 12,000 מטר. גם קצב האש שלהם עלה עליו והגיע ל- 20 פגזים לדקה לעומת 15 של ה-88 הגרמני.התותח האמריקאי 90 מ"מ סימן 1 ירה גם הוא פגז כבד יותר לאותו גובה.
 
'''ביצועי ה-Flak 18/36/37 כנגד שריון בזוית 30 מעלות מהאנכי:{{הערה|Jentz, עמ' 15}}'''
{| class="wikitable"
|-
! !! פגז חודר שריון {{ש}} משקל הפגז: 9.5 ק"ג {{ש}} מהירות לוע: 810 מטר לשנייה !! פגז ח"ש עם כיפה בליסטית {{ש}} משקל הפגז: 10.2 ק"ג {{ש}} מהירות לוע: 800 מטר לשנייה
|-
| מ-100 מטר || 98 מ"מ || 127 מ"מ
|-
| מ-500 מטר || 93 מ"מ || 117 מ"מ
|-
| מ-1000 מטר || 87 מ"מ || 106 מ"מ
|-
| מ-1500 מטר || 80 מ"מ || 96 מ"מ
|-
| מ-2000 מטר || 72 מ"מ || 88 מ"מ
|}
 
==שימוש מבצעי==