חטיבה 421 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1בית הספר |
תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 48:
=== קרבות הבלימה ===
לקראת בוקר ה-[[8 באוקטובר]] התקבצה החטיבה, בפיקודו של המח"ט אל"מ [[חיים ארז]], באזור מתחם "הברגה" שעל [[ציר החת"ם]], מצפון מזרח למתחם [[גשר פירדאן]]. החטיבה הייתה בעמדות ממזרח לאזור שבו אמורה הייתה להתנהל ההתקפה האוגדתית של [[אוגדה 162]] ("אוגדת אדן"). בשעות הבוקר המאוחרות, על פי פקודה ממפקד האוגדה, אלוף [[אריאל שרון]], החלה החטיבה לנוע במהירות לגזרה הדרומית. לאחר שהכוחות כבר נעו כמה עשרות קילומטרים על כביש הרוחב לכיוון [[המיתלה]], התקבלה פקודה לחזור לגזרה המרכזית. תנועת הסרק הזאת במסגרת אירועי [[מתקפת הנגד של 8 באוקטובר|התקפת הנגד הכושלת של צה"ל בחזית הדרום ביום ה-8 באוקטובר]] קיבלה מקום מרכזי בעדויות ובדו"ח של [[ועדת אגרנט]]. החטיבה חזרה לגזרה המרכזית, וקיבלה משימה להיכנס לציר "טליסמן" (כביש טסה- תעלת סואץ) ולהיות מוכנה לרדת בציר החת"מ לכיון [[תעלת סואץ]]. גדוד 599 נערך בעמדות ברכס "ציונה" וניהל אש עם טנקים מצריים במתחמי "מכשיר" ו"[[הקרבות על רכס "חמוטל" במלחמת יום הכיפורים|חמוטל]]". גדוד 257 ניסה לתפוס עמדות על מתחם "חמוטל" - דיונה מוארכת שחלשה על הצומת החיונית של ציר "טליסמן" עם ציר החת"מ -
עם בוקר [[9 באוקטובר]] יצאה החטיבה למהלך התקפי נוסף בגזרת "חמוטל". בקרבות היום נשא גדוד 599 בעיקר הנטל, והתקפת הגדוד על מתחם "חמוטל" הסתיימה ללא הצלחה. בהתקפה נפלו שמונה מלוחמי הגדוד, נפצעו 45 לוחמים, ונפגעו 19 מתוך 25 הטנקים של הגדוד. כל המ"פים של פלוגות הטנקים של הגדוד נפגעו בקרב והוחלפו. במקביל קודמו גדודים 264 ו-257 לאזור שממערב לחמוטל, והצליחו לחלץ את אנשי מעוז "פורקן" שנחלצו מן המעוז במסע לילי נועז. בקרבות היום נפלו 10 מלוחמי החטיבה.
שורה 54:
בלילות ובימים הבאים נערכה החטיבה להגנה סטאטית באזור מתחם "ציונה". ביום [[10 באוקטובר]] הוטל על גדוד 257 לעשות ניסיון נוסף לעלות על "חמוטל" ולנסות לאתר ולחלץ נעדרים של החטיבה מקרבות היומיים הקודמים. ניסיון זה נכשל אף הוא, במחיר של שלושה חללים נוספים, והיפגעות טנקים ואנשי צוות נוספים.
בבוקר ה-[[14 באוקטובר]] התקבלו ידיעות כי המצרים החלו בביצוע שלב ב' של תוכנית המלחמה שלהם -
=== לקראת צליחת התעלה ===
שורה 66:
גשר הגלילים היה אמור להיות מוטל למים בשעה 22:30, אולם הגרירה נמשכה כל הלילה. הגשר, שתוכנן להרכבה במישור שממזרח לסוללת התעלה, לא נבנה לגרירה באזור דיונות חדות. ציר התנועה של הגרירה חצה פעמים רבות את ציר "עכביש" המתפתל, שהיה עמוס לעייפה בכלי רכב ורק"ם של היחידות שהשתתפו בקרב לכיבוש החווה הסינית ושל חטיבה 247. הגרירה החלה עם 10 טנקים גוררים, ולקראת בוקר כבר היו רתומים לגשר 18 טנקים גוררים, כשטנקי דחפור מסייעים למאמץ הגרירה בדיונות החדות. עם בוקר נקרע הגשר כתוצאה מהעומסים שהופעלו עליו במשך הגרירה.
גם אלמלא קריעת הגשר, לא היה הכח הגורר מצליח לבצע את משימתו, משום שהמשך ציר הגרירה - ציר "טרטור", עדין היה תפוס בידי האויב, וכל מאמצי [[חטיבה 14]] במשך הלילה לפרוץ אותו, שעלו בחללים רבים, לא צלחו. כדי לסייע לחטיבה 14 הועבר לפיקודה לפנות בוקר גדוד 599 של חטיבה 421.
בינתיים, הגיעו גדוד 264 ומפקדת החטיבה לחצר הצליחה ב"מצמד", וגדוד 257 קיבל פקודה לעזוב את הגשר ולהתקדם במהירות לאזור הצליחה. תוך כדי תנועתו על ציר "עכביש" נכנס הגדוד למארב נ"ט באזור תעלות החווה הסינית, ושלושה טנקים, בהם טנק המג"ד, נפגעו. מפקד טנק נהרג. גדוד 599,
=== הצליחה והקרבות ממערב לתעלה ===
עם בוקר התרכזו בחצר הצליחה ב"מצמד" פלוגות מגדודים 264 ו-257, וכן הגיעו לחצר דוברות סער מתנייעות מסוג "[[תמסח (דוברה)|תמסח]]" (ג'ילואה). 27 טנקים צלחו את התעלה על גבי
לאחר הצליחה הוקצתה פלוגה מגדוד 257 לגדוד מחטיבת הצנחנים שמשימתו הייתה לכבוש ולטהר את השטח לאורך [[תעלת המים המתוקים]] צפונה. הפלוגה נלחמה עם הצנחנים באזור סרפאום ואחד מלוחמיה נפל. הכח החטיבתי בפיקוד המח"ט, הכולל גדוד בפיקודו של מג"ד 264, ובו שתי פלוגות טנקים, האחת מגדוד 264 והשנייה מגדוד 257, ופלוגת קורס מכ"ים [[חרמ"ש]] על גבי [[נגמ"ש]]ים, יצא למבצע במערב התעלה. הכח החטיבתי נע במשך יום שלם (ה-[[16 באוקטובר]])
ביום [[17 באוקטובר]] צלחו יתר יחידות החטיבה את התעלה. ביום זה החלו המצרים להתעשת והזרימו כוחות נגד ראש הגשר. גדודי החטיבה 264 ו-599 ניהלו קרבות נגד טנקים וכוחות מצריים במחנות דור סואר, אבו סולטאן ובמתחם "אורי", והניסיון המצרי נבלם. בקרבות אלה נהרגו ארבעה לוחמים. בימים שלאחר מכן הרחיבה החטיבה את ראש הגשר, ועד להפסקת האש ב-[[24 באוקטובר]] כבשה החטיבה כברת ארץ של כ- 250 קילומטרים מרובעים במישורים המדבריים שממערב לתעלת סואץ ותעלת המים המתוקים. בקרבות אלה נפלו 12 מחיילי החטיבה. הפסקת האש מצאה את החטיבה כשהיא מחזיקה את הפינה הצפונית- מערבית של המובלעת שכבש צה"ל במצרים (שכונתה "ארץ גושן"), יושבת על כביש קהיר איסימעיליה במרחק כ-15 קילומטרים מדרום מערב לאיסמעיליה. לאחר הפסקת האש החזיקה החטיבה בגזרתה עד לפינוי צה"ל מהמובלעת שממערב לתעלת סואץ במרץ [[1974]] במסגרת [[הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים]]. לאחר אימון רענון בשבטה השתחררה החטיבה בסוף מרץ 1974.
שורה 81:
==פעילות בשנים 1974 - 1986==
[[קובץ:-אנדרטת חטיבה 421.JPG|ממוזער|250px|אנדרטת החטיבה בפארק העוצבות בלטרון]]
במחצית השנייה של [[שנות ה-70 של המאה העשרים]], ובמחצית הראשונה של שנות ה-80', המשיכה החטיבה במסגרת בפעילות ביטחון שוטף (בט"ש) בכל הגזרות מאילת והערבה ועד לגבול הצפון ורמת הגולן, תוך קיום אימונים שנתיים, בדרך כלל במתקן האימונים בצאלים, לשמירת כשירותה הקרבית. ב[[מלחמת לבנון הראשונה|מלחמת לבנון]], ביוני [[1982]], גויסה החטיבה במסגרת האוגדה אך לא השתתפה בלחימה. החטיבה פורקה בשנת [[1986]] במסגרת צמצומים {{מונחון|בסד"כ|סדר כוחות, כמות היחידות והחיילים}} הלוחם של צה"ל. ותיקי החטיבה המשיכו לקיים קשרים ענפים במסגרות הגדודים והפלוגות, כשמדי פעם מתקיימים מפגשים וכנסים יחידתיים. לקראת יום השנה ה-28 למלחמת יום כיפור, ב-[[2001]], חנכו ותיקי החטיבה אנדרטה בפארק העוצבות הצמוד למוזיאון [[יד לשריון]] בלטרון. האנדרטה מבטאת את מסלול הלחימה של החטיבה במלחמת יום כיפור -
==מפקדי החטיבה==
שורה 95:
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.421.co.il/ אתר החטיבה]
*[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?itemId=133&levelId=64596&itemType=0
* {{ynet||סיפורה של חטיבה 421 בתמונות|3151734}}
* {{בלוג ארכיון צה"ל|"ארבע (ים) אחרי המלחמה" - רשת "ספה" חט' 421|85157}}
[[קטגוריה:החזית המצרית במלחמת יום הכיפורים|421]]
| |||