אנטוני גרבובסקי – הבדלי גרסאות

כבר בזמן שלמד באוניברסיטה פיתח גרבובסקי עניין רב ב[[ספרות]]. הוא הצטרף לאגודה "חברת הספרות הסלבית" (Towarzystwo Literacko-Słowianskie) אך החברות באגודה זו לא השביתה את עבודתו על השפה הפולנית וספרותה. בהדרגה הוא למד מספר נכבד של שפות והפך ל[[פוליגלוט]] של ממש. בשלב מאוחר יותר היה מסוגל לדבר בתשע שפות בנוסף לשפת האם שלו ולהבין לפחות חמש־עשרה נוספות. אין זה מפתיע, בהתחשב ברקע זה, שהסטודנט גרבובסקי אף התעניין ברעיון של שפה בינלאומית. בשלב זה מילאה שפת [[וולאפוק]] (Volapük) תפקיד זה, ולכן גרבובסקי למד אותה. עם זאת, לאחר שביקר את [[יוהן מרטין שלייר]] ממציא השפה, נוכח גרבובסקי לדעת שאפילו הוא אינו מסוגל לדבר וולאפוק ברהיטות. היה ברור כי שפה זו אינה מתאימה לשימוש בחיי יום־יום, ובסופו של דבר דברו גרבובסקי ושלייר ביניהם ב[[גרמנית]]. לאחר אכזבה זו נטש גרבובסקי את וולאפוק, אך הוא לא הרים ידים מרעיון ה[[שפה מתוכננת|שפה המתוכננת]] .

 

 

גרבובסקי, כמו זמנהוף, הבין את חשיבות ההשפעה של הספרות על התפתחות השפות, ובמיוחד עבור אספרנטו, שאז כבר הייתה בדרכה להשתנות ממיזם של שפה לשפה שימושית בכל תחומי החיים. גרבובסקי כבר עבד בכיוון זה. תרגומו ב־[[1888]] ל"סופת השלג" של [[אלכסנדר פושקין]], והתרגום ל־Die Geschwister (אחים אחיות) של [[יוהן וולפגנג פון גתה]] שנה אחר כך, הן מקצת מן הדוגמאות לתרגומים הראשונים שיצאו לאור.

 

בינתיים הוא החל לסבול מבעיות רפואיות בלבו, אך לא יכול היה לממן את הטיפול הרפואי הנדרש, שכן בתקופה זו הוא חי בעניות מנוולת. כשחזרו בני משפחתו לורשה עם תום המלחמה הם מצאו שגרבובסקי רזה מאד. עם זאת לא הפסיק גרבובסקי את עבודתו על אספרנטו עד מותו מהתקף לב ב־[[1921]].

 

[[קטגוריה:פולנים|גרבובסקי, אנטוני]]