אורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''אוּרִים''' הוא [[קיבוץ]] במערב ה[[נגב]] הצפוני, כ-9 קילומטר ממערב ל[[אופקים]]. משתייך ל[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית המאוחדת]] ול[[מועצה אזורית אשכול|מועצה האזורית אשכולאשכלון]].
{{בוט יישובים/0403
|שם=אורים|
|שם בערבית=|
|מוצא המייסדים=[[בולגריה]]
|סמל=|
|דגל=|
|תמונה=[[קובץ:Dining room urim 2013.jpg|מרכז|250px]]|
|כתובית=חדר האוכל באורים (2013)|
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|אתר אינטרנט=|
|נתוני קיבוץ = {{קיבוץ משולב בבוט היישובים הקטנים
|תאריך ייסוד הגרעין=[[1945]]
|תנועת אם=[[חבר הקבוצות]]
|זרם=[[הזרם השיתופי]]
<!-- |מספר חברים=195 -->
|ענפי ייצור=גדולי שדה, [[רפת]], [[לול]], מפעלים: "נועם אורים", "סונראל".
}}
}}
'''אוּרִים''' הוא [[קיבוץ]] במערב ה[[נגב]] הצפוני, כ-9 קילומטר ממערב ל[[אופקים]]. משתייך ל[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית המאוחדת]] ול[[מועצה אזורית אשכול|מועצה האזורית אשכול]].
 
== היסטוריה ==
קבוצת אורים הוקמה במוצאי [[יום כיפור]] [[ה'תש"ז]], [[1946]], במבצע עליית [[11 הנקודות]] בנגב. הגרעין המייסד שהורכב מנוער יוצא [[בולגריה]], חניכי תנועות הנוער [[גורדוניה]] ו[[המכבי הצעיר]], ישב מספר שנים לפני העלייה לקרקע ב[[רעננה]]. העלייה לקרקע הייתה באזור גריין ליד קיבוץ [[גבולות]]. עקב הקשיים בהם נתקלו המתיישבים במקום, הם עברו מאוחר יותר לנקודה הסמוכה ל[[צאלים]] וב-[[1948]] עברו המתיישבים למקום הקבע ב[[משטרה|משטרת]] עימארה שנתפסה על ידי [[חטיבת הנגב]] לאחר שהשוטרים ה[[בדווים]] ששרתו בה, נטשו את המשטרה עם סיום [[המנדט הבריטי]] במאי 1948.{{הערה|{{דבר|מ. סייר|20 שנה ל-11|1966/09/23|00603}}}}
 
בראשית [[שנות החמישים]] נקלטו בקיבוץ גרעיני נוער, יוצאי יוצאים+[[צפון אמריקה]], =של [[הבונים (תנועה)|תנועת הבונים]] והחל מאמצע שנות החמישים ועד ראשית [[שנות השמונים]] נקלטו בקיבוץ גרעינים של [[התנועה המאוחדת]], [[הנוער העובד והלומד]] וגרעינים נוספים של תנועת הבונים.
 
בתחילה השתייכה ה[[קבוצה (התיישבות)|קבוצה]] לתנועת [[חבר הקבוצות]]. לאחר מכן ל[[איחוד הקבוצות והקיבוצים]], ל[[תק"ם]] ועתה - לתנועה הקיבוצית. בתחילת [[שנות השישים]] היה אורים אחד מראשוני הקיבוצים אשר בהם עזבו הילדים את ה[[לינה משותפת|לינה המשותפת]], בניגוד לעמדת התנועה. עימות נוסף של הקיבוץ עם הנהגת התנועה היה באמצע שנות השישים, עת נשלחו נערי הקיבוץ ללמוד ב[[אשל הנשיא]] (שבו למדו באותה עת בני מושבי האזור וילדי פנימייה) ולא בבית ספר קיבוצי. ב[[שנות השבעים]] עבר הקיבוץ מ[[מועצה אזורית מרחבים|המועצה האזורית מרחבים]], אליה השתייך עד אז, למועצה האזורית אשכול. בעקבות צעד זה לומדים היום ילדי הקיבוץ בבתי הספר הקיבוציים שבאזור המועצה האזורית אשכול.