דמוקרטיה ליברלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 13:
צירוף זה של האידאולוגיה ה[[ליברליזם|ליברלית]] הקלאסית, עם עקרונות ה[[דמוקרטיה ייצוגית|דמוקרטיה הייצוגית]] שאיפשרו את פעולתה של ה[[דמוקרטיה]] במדינה ה[[מודרניות|מודרנית]], יצר יציר כלאיים שניתן ליישמו, בשינויים המחויבים, כך שיתאים למגוון של [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]], גם כאלו שאינן מוגדרות כ"ליברליות", כגון [[שמרנות]], [[סוציאל-דמוקרטיה]] (בתנאים מסוימים) והטווח האידאולוגי שביניהן. המבנה התאורטי של הדמוקרטיה הליברלית יושם בפועל במגוון של אופנים הראויים להיקרא "דמוקרטיה ליברלית", ונעים בין מדינות [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטיות]] המספקות תמיכה נרחבת ב[[זכויות חברתיות]], דוגמת [[צרפת]], למדינות בעלות [[מדינת רווחה|מדיניות רווחה]] וזכויות חברתיות מצומצמת הרבה יותר דוגמת [[דרום קוריאה]]. אלו וגם אלו ראויות להיקרא "דמוקרטיה ליברלית", כל עוד הן שומרות על המאפיינים העיקריים של הדמוקרטיה הליברלית - [[דמוקרטיה ייצוגית]] ו[[זכויות אדם]] מוגנות. כן ניתן ליישם את המודל של הדמוקרטיה הליברלית במגוון של צורות ממשל, החל ב[[משטר נשיאותי]], דרך [[משטר פרלמנטרי]] וכלה ב[[מלוכה חוקתית]].
הדמוקרטיה הליברלית נראית כיום כסוג הרווח של הדמוקרטיה, ולרוב מזדהים עקרונותיה עם הפרשנות הרווחת בציבור למילה "דמוקרטיה". בסוף [[המאה ה-20]] כתב [[פרנסיס פוקויאמה]] כי קבלתה האוניברסלית של הדמוקרטיה הליברלית, כפי שנראתה בעת שנכתבו הדברים במאמר "קץ ההיסטוריה" בשנת [[1989]] עת קרסה שיטת הממשל ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] שנראתה לאורך עשורים רבים כאתגר הגדול מולו עמדה הדמוקרטיה הליברלית, היא נקודת הסיום של ההתפתחות ה[[אידאולוגיה|אידאולוגית]], ושל ההיסטוריה עצמה. בדומה, ניתן למצוא קריאות תגר מצד גורמים [[פוסט מודרניזם|פוסט מודרניסטים]] הרואים את הדמוקרטיה הליברלית ככלי לקידום ושימור הכוח של אליטות קיימות, בין אם אליטות אתניות, כלכליות או [[מגדר
{{שיטות ממשל}}
שורה 42:
ביישום הזכויות מטילות הדמוקרטיות הליברליות מגבלות על זכויות, במיוחד כאשר אלו מתנגשות זו עם זו. כך, למשל, דיני [[זכות יוצרים|זכויות היוצרים]] הם פשרה בין חופש הביטוי וחופש הקניין. ייתכנו הגבלות על ביטויים מסוימים, הנוגדים את הדמוקרטיה, או מעודדים [[טרור]].
ההצדקה הניתנת למגבלות אלו היא כי הן דרושות על מנת להבטיח את עצם קיום הדמוקרטיה, או את קיום החירויות שאותן היא מבטיחה. כך, למשל, אם תאפשר הדמוקרטיה [[הסתה]] לרצח [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] עלול הדבר לפגוע בזכותם של האזרחים לבחור את הממשלה בה הם רוצים. הדמוקרטיות הליברליות חלוקות בדעתן עד כמה ניתן לפגוע בזכויות. ב[[ארצות הברית]] לדוגמה, חופש הביטוי נתפס כזכות מוחלטת כמעט.
===תנאים מוקדמים===
שורה 65:
==תפוצת הדמוקרטיה הליברלית בעולם==
[[קובץ:Freedom House world map 2005.png|ממוזער|350px|שמאל|מפה זו, שנערכה על ידי ארגון "פרידום האוס" בודקת את מידת "החופש הפוליטי" המקבילה, אך אינה שווה במדויק, לקיומה של דמוקרטיה ליברלית. מדינות המסומנות ב<span style="color: green">'''ירוק'''</span> הן "חופשיות" ובהן נהנה האזרח מרמה גבוהה של חירות פוליטית ואזרחית. המסומנות ב<span style="color: orange">'''כתום'''</span> הן "חופשיות באופן חלקי" ומאופיינות בכמה מגבלות על הזכויות הפוליטיות והאזרחיות, לרוב בהקשר לשחיתות, חולשתו של שלטון החוק, מאבק אתני או מלחמת אזרחים. המסומנות ב<span style="color: red">'''אדום'''</span> אינן "חופשיות", ובהן ההליך הפוליטי מבוקר באופן הדוק על ידי השלטון, ומן האזרח נמנעות זכויות בסיסיות.]]
מספר ארגונים ומדעני מדינה עורכים רשימות של מדינות "חופשיות" ומדינות "שאינן חופשיות" בעבר ובהווה. מאלו, הידועות ביותר הן רשימות "Polity Data"{{הערה|1=[http://www.cidcm.umd.edu/inscr/polity/ Policy Data Set]}} והרשימות שבדו"ח [[דו"ח חירות בעולם|החירות בעולם]] של מכון המחקר האמריקני "Freedom House" - דו"ח המקובל בקרב העוסקים ב[[מחקר]] ה[[אקדמיה|אקדמי]] בתחום.{{הערה|שם=Casper|1=http://polisci.la.psu.edu/faculty/Casper/caspertufisPAweb.pdf}}{{הערה|שם=Giannone|1=Giannone, Diego (2010), "Political and ideological aspects in the measurement of democracy: the Freedom House case", ''Democratization'', Volume 17, Issue 1, pages 68 - 97}}{{הערה|1=Casper, Gretchen, and Claudiu Tufis. 2003. “Correlation Versus Interchangeability: the Limited Robustness of Empirical Finding on Democracy Using Highly Correlated Data Sets.” Political Analysis 11: 196-203}} ה-Economist Intelligence Unit, ארגון עסקי מבית [[האקונומיסט]], מפרסם אף הוא מדד המדרג את מדינות העולם על פי מידת הדמוקרטיות שלהן
ישנה הסכמה רווחת כי מדינות [[האיחוד האירופי]], [[יפן]], [[דרום קוריאה]], [[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[הודו]], [[דרום אפריקה]], [[ברזיל]], [[צ'ילה]], [[אוסטרליה]] ו[[ניו זילנד]], הן דמוקרטיות ליברליות.
שורה 84:
* קיומם של חוקים כ[[חוק השבות]] המעדיפים מגזר מסוים באוכלוסייה על פני מגזרים אחרים;
* חוקי דת, המביאים למצב של אי [[הפרדת הדת מהמדינה]], כאשר סטייה מיוחדת מהמסורת הדמוקרטית הליברלית
* [[צנזורה]] על ה[[עיתונות]] הן חיצונית באמצעות מנגנון של צנזורה צבאית, והן פנימית באמצעות גוף שנקרא [[ועדת העורכים]];
* קבלת הסדר חוקי המתיר ל[[שירות הביטחון הכללי]] להשתמש ב[[עינויים]] במידה מוגבלת.
שורה 94:
==סוגים של דמוקרטיה ליברלית, ומשתנים שלטוניים בדמוקרטיה הליברלית==
===דמוקרטיות ליברליות דה פקטו===
[[קובץ:Elizabeth II.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אליזבת השנייה]], מלכת [[בריטניה]] (וכן 14 מדינות נוספות ב[[חבר העמים הבריטי]]), [[מונרכיה קונסטיטוציונית|מונרך חוקתי]] העומדת בראשה של דמוקרטיה ליברלית]]
שורה 112 ⟵ 111:
==ביקורת הדמוקרטיה הליברלית==
===דמוקרטיה רדיקלית===
[[קובץ:Oui Non Non Bourgogne 2005.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרזות תעמולה שנתלו ב[[צרפת]] במהלך [[משאל עם|משאל העם]] שנערך בשנת [[2005]] על קבלת [[חוקת אירופה|החוקה האירופית]]. [[משאל עם]] הוא כלי של [[דמוקרטיה ישירה]] המשמש לעתים נדירות בדמוקרטיה הליברלית]]
שורה 134 ⟵ 132:
===עריצות הרוב===
"[[עריצות הרוב]]"
הדמוקרטיה הליברלית מתייחסת לנושא זכויות האדם וזכויות המיעוט באופן הלוקח בחשבון כי ייתכן והרוב שיתקבל בבחירות ירצה לפגוע בזכויות אלו, ולכן היא שמה מספר מכשולים כלפי רוב זה. המדובר לרוב בקיומה של [[חוקה]] המגנה על המיעוטים מפעולה שרירותית של הממשלה. שינוי בחוקה דורש לרוב הליך מיוחד, ו[[רוב מיוחס]], וכך מובטח כי המיעוט לא יהיה פגיע לפעולה שרירותית של רוב מקרי שהתקבל בבחירות.
שורה 140 ⟵ 138:
מרכיבים נוספים בדמוקרטיה הליברלית המבטיחים מפני עריצות הרוב הם [[הפרדת הרשויות]] הנהוגה במשטרים אלו כחלק מהותי מעצם המשטר, המקשה על רוב מקרי שהתקבל בבחירות לכפות את רצונו.
ב[[מדינת ישראל]], בה אין חוקה פורמלית משמש [[בית המשפט הגבוה לצדק]] ככלי רב ערך לפיקוח על הכרעות הרוב. במיוחד לאחר [[המהפכה החוקתית]], בשנת [[1992]], רואה עצמו בית המשפט העליון בעל הסמכות לפסול [[חוק
הגנה חוקתית נוספת הניתנת לזכויות המיעוט ב[[ישראל]] היא מניעתן של רשימות שמצען שולל את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית (או מדינה יהודית) מלרוץ לבחירות לכנסת. סמכות זו מנעה עד עתה מגופים קיצוניים כ[[תנועת כך]] מלהשתתף בבחירות, אך אין בה כדי למנוע ממפלגות ממסדיות יותר, שגם מצען כולל מידה זו או אחרת של תמיכה בפגיעה בזכויות המיעוטים מלהשתתף בבחירות.
שורה 171 ⟵ 169:
ישנם חוקרים הטוענים כי אמצעים סטטיסטיים מראים כי מידה רבה יותר של כלכלת שוק חופשי (הנמדדת למשל ב"[[מדד החופש הכלכלי]]",{{הערה|1=Free the World. [http://www.freetheworld.com/papers.html Published Work Using Economic Freedom of the World Research], accessed February 19, [[2006]].}} המשמש במחקרים רבים), מגבירה את [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]], המשפיעה על היציבות הפוליטית החיונית לקיומה של הדמוקרטיה הליברלית.
הקשר בין הדמוקרטיה והצמיחה הכלכלית היה נושא למחקרים רבים.{{הערה|1=Nicclas Bergren, (2002). [http://www.ratioinstitutet.nu/pdf/wp/nb_efi.pdf "The Benefits of Economic Freedom: A Survey"]. Accessed February 19, [[2006]]. }}{{הערה|1=John W. Dawson, (1998). [http://www.eh.net/bookreviews/library/0102.shtml "Review of Robert J. Barro, Determinants of Economic Growth: A Cross-Country Empirical Study"]. ''Economic History Services''. Accessed February 19, [[2006]].}}{{הערה|1=Wenbo Wu, Otto A. Davis, (2003). [http://www.spp.nus.edu.sg/docs/wp/wp48.pdf "Economic Freedom and Political Freedom".] ''Encyclopedia of Public Choice''. Carnegie Mellon University, National University of Singapore. }}{{הערה|1=Ian Vásquez, (2001). [http://www.cato.org/research/articles/vas-0109.html "Ending Mass Poverty"]. Cato Institute. Accessed February 19, [[2006]].}}{{הערה|1=Susanna Lundström, (April 2002). [http://smye2002.univ-paris1.fr/program/paper/b5_lun.pdf "The Effects of Democracy on Different Categories of Economic Freedom"]. Accessed February 19, [[2006]].}}
אל מול הקשר החיובי ישנם שהצביעו על קשרים שליליים. ישנם הטוענים כי יש לבצע "דמוקרטיזציה" לספרה הכלכלית, ולנהל את אמצעי הייצור עצמם באמצעות בחירות דמוקרטיות. עוד נטען כי תנאי חוסר שוויון הכלכלי סותרים את ערכי הדמוקרטיה. כן נטען כי ההמשגה של האזרח כצרכן מונעת את חשיבה הממוקדת באינטרס הכלל.{{הערה|1=Beetham, David (1997), Market Economy and Democratic Polity. Democratization. Vol.4 No.1 (Spring) 76.}}
| |||