אורי אילן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית נזכור לתבנית נזכור את כולם* |
|||
שורה 40:
בעודם בשבי, נתונים ללחץ פיזי ו[[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] קשה ביותר, חשש אורי כי בלחץ העינויים יגלה את סודות המבצע לסורים, ובכך יפגע בביטחון המדינה. עקב זאת התאבד בתאו, ב[[י"ט בטבת]] [[תשט"ו]] ([[13 בינואר]] [[1955]]). בסופו של אותו יום הוחזרה גופתו לישראל.{{הערה|{{דבר|דוד שליו|הוחזרה גווית אורי אילן שנמצא תלוי בכלא דמשק|1955/01/14|00109}}}}
משנבדקה גופתו של אורי נמצא פתק קשור לרגלו: "כבר הרגו את כולם, אני מחכה לדין, איני יודע כלום על היתר, קברו אותי ליד גבי, הולכים להרגני, נקם". בבגדיו נמצאו עוד תשעה פתקים נוספים, שנכתבו באמצעות ניקוב חורים בצורת [[אות]]יות על הנייר (הנייר נלקח מהספר "[[נקמת האבות]]" של [[יצחק שמי]]). במפורסם שבפתקים אלה נכתב "לא בגדתי, התאבדתי", אך בדברים שנשא ה[[רמטכ"ל]], [[משה דיין]], בהלווייתו של אילן, בחר שלא להקריא את המילה האחרונה, וכך נשאר בתודעת הציבור המסר "'''לא בגדתי'''".
==זכרו של אורי אילן==
| |||