תותח נ"מ 88 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ייעודי, זווית, \1, מרבי |
|||
שורה 40:
====Flak 18====
ה-'''18 Flak''' הותקן על כן בן ארבע זרועות שניתנו לפתיחה מהירה. תושבת בבסיס הכן אפשרה לתותח צידוד ללא מגבלה בזווית בת 360 מעלות, בניגוד לרוב התותחים מאותה תקופה, שהופעלו מעל גבי מרכב מתפצל שהכתיב צידוד זווית ירי מוגבל.
זווית העלרוד עמדה על 3- עד 85+. שינוע התותח בוצע באמצעות חיבורו למרכב בן שני צירים - קדמי ואחורי, כל ציר בעל צמד גלגלים [[פנאומטיקה|פנאומטיים]] בצורה פשוטה וקלה יחסית, שאפשרו לאחר חיבורם גרירה בידי [[זחל"ם|זחל"מים]]
אורך הקנה של ה-Flak 18 עמד על 56 [[קליבר]]{{הערה|קליבר התותח הוא היחס שבין אורך הקנה לבין קוטרו. כלומר, התותח היה בעל אורך קנה של 4,928 מ"מ (56*88=4,928). אורך התותח משפיע על דיוק התותח ועל כושר החדירה של הקליע.}}. לתותח היו מספר סוגי תחמושת: [[פגז#פגז נפיץ|פגז נפיץ]] (Sprenggranaten) לשימוש נגד מטוסים וירי ארטילרי, [[פגז#פגז חודר שריון|פגז חודר שריון]] (Panzergranate), פגז חודר שריון עם כיפה בליסטית
הייצור התעשייתי החל עם [[גרמניה הנאצית |עליית הנאצים לשלטון]] בשנת 1933.
שורה 65:
למרות היכולות הטובות, היה התותח נחות לעומת התותחים המקבילים של בעלות הברית. התותח הבריטי "3.7 סימן 3 ירה לאותו גובה פגז כבד יותר במשקל 13 ק"ג ואילו התותח האמריקני בקוטר 90 מ"מ ירה פגז לטווח גדול יותר עד 12,000 מטר. גם קצב האש שלהם עלה עליו והגיע ל- 20 פגזים לדקה לעומת 15 של ה-88 הגרמני.התותח האמריקאי 90 מ"מ סימן 1 ירה גם הוא פגז כבד יותר לאותו גובה.
'''ביצועי ה-Flak 18/36/37 כנגד שריון
{| class="wikitable"
|-
|