בגדי ילדים – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Albert Einstein at the age of three (1882).jpg|160px|ממוזער||שמאל|ממוזער|אלברט איינשטיין בגיל שלוש]] ב[[ימי הביניים]] נהוג היה לעטוף את התינוקות ברצועות בד ארוכות, מעין כותונת כפיה שהגבילה את תנועתם. התפיסה הרווחת גרסה שרק כך יגדלו בצורה ישרה ובריאה. כשגדלו מעט הולבשו התינוקות בגלימה ארוכה. כאשר החלו ללכת ולמדו לשלוט בצרכיהם קוצרה הגלימה. הבגד היה זהה לבני שני המינים. לאחר מכן הולבשו הילדים בבגדים הדומים לאלו של הבוגרים ולא הייתה התאמה של הלבוש לצרכיהם כילדים{{הערה|שם=מרזל|מרזל, שושנה-רוז (נובמבר 2004). סיפורי בגדים. עת-מול 178(2), עמ' 27-29}}. הבגדים שיקפו את התפיסה האירופית שראתה בילד איש קטן, [[אופנה|והאופנה]] לא הבחינה בין מבוגרים בגילאים שונים{{הערה|באדינטר, אליזבת. וגם אהבה: תולדותיה של אהבת-האם מן המאה ה-17 ועד המאה ה-20. תל אביב : ספרית מעריב תשמ"ה, 1985}}. במהלך [[המאה ה-18|המאה השמונה עשרה]] התחולל שינוי רעיוני מהותי ב[[אנגליה]] שהעלה את חשיבותן של [[זכויות האדם|זכויות האזרח]]. התהליך פשט ל[[צרפת]] ולארצות אחרות והגיע לשיאו [[המהפכה הצרפתית|במהפכה הצרפתית]]. העיסוק בזכויות האזרח מיקד את ההבחנה בשלבים השונים של חיי האדם והעלה את המודעות גם לילדים ולצורכיהם המיוחדים. הפילוסוף האנגלי [[ג'ון לוק]] שעבודתו הדגישה את השפעתו הכמעט-מוחלטת של ה[[חינוך]] על התפתחות האדם, טען כי תשע עשיריות מאופיו של האדם ומיכולותיו מעוצבות על ידי החינוך שלו{{הערה|Locke, John. Some Thoughts Concerning Education and Of the Conduct of the Understanding. Eds. Ruth W. Grant and Nathan Tarcov. Indianapolis: Hackett Publishing Co., Inc. (1996), p. 10 }}. הפילוסוף הצרפתי [[ז'אן-ז'אק רוסו]] שעסק ב[[פילוסופיה של החינוך]] ונחשב להוגה הדעות הראשון שהציג מתווה לחינוך של ילדים בגישה טבעית, הביע את דעותיו על החינוך בספרו "[[אמיל, או על החינוך]]" וטען כי אם יחונכו הילדים לפי צרכיהםצורכיהם הם יגדלו ויהפכו לאזרחים טובים יותר{{הערה|שם=מרזל|}}. בעקבות שינויים אלו החלו בתחילת [[המאה ה-19|המאה התשע עשרה]] לעצב בגדי ילדים מגבילים פחות שאפשרו תנועה רבה יותר אך עדיין שיקפו את בגדי המבוגרים.

הבניה מגדרית היא תהליך חברתי מתמשך של למידת [[התנהגות|התנהגויות]], ציפיות, [[תפיסה|תפיסות]] וזהויות שבאמצעותו בני [[אדם|האדם]] מגדירים את המשמעות של גבריות ושל נשיות ברגע נתון. ההנחה הבסיסית בתפיסות אלה היא כי הסדר התרבותי, המציג הבדלים מגדריים כקבועים באופן ביולוגי ולפיכך טבעיים ואינם ניתנים לשינוי, מסווה את [[אידאולוגיה|האידאולוגיה]] [[פטריארכיה|הפטריארכלית]] שעל פיה מרבית החברות האנושיות מאורגנות סביב ה[[אמונה]] והפרקטיקה בדבר עליונותם של גברים ביחס לנשים {{הערה|שם=למיש|למיש, דפנה (2011). 'הבנים על הבנות': מיפוי מגדר ומשפחה של תכניותתוכניות טלוויזיה לילדים בישראל. מסגרות מדיה, 6, עמ' 88-61}}.