יעקב גדיש – הבדלי גרסאות

בזמן ה[[אקציה]] בלבוצ'נה, בספטמבר 1942, ברח מביתו ל[[הונגריה]], וחי שם כשנתיים בזהות בדויה. בשנת 1944 [[הברחה|הבריח את הגבול]] ל[[רומניה]] עם קבוצת יהודים שארגנה תנועת [[השומר הצעיר]]. עלה לארץ ברכבת דרך [[בולגריה]], [[טורקיה]], [[סוריה]] ו[[לבנון]], עד שהגיע ל[[ארץ ישראל]] בינואר 1945, ונקלט ב"[[מוסד עלייה]]" של [[עליית הנוער]]. איבד ב[[שואה]] את שאר משפחתו מלבד אחותו הגדולה, לושה.

 

 

היה פלח וחקלאי בלב ובנפש. בגיל צעיר קיבל על עצמו את ניהול שדות ה[[פלחה]] ב[[הנגב|נגב]] שיבנה עיבדה באותן השנים, שם גם נכווה בצורה קשה בעת שניסה להציל [[קומביין]] שנשרף. בהמשך עבד בענף גידולי השדה, הקים את מדגרת ההודונים "יפה-הוד", ומאוחר יותר את מפעל ה[[שעון|שעונים]] "עדי". הוא שימש בקבוצתו בתפקידי ניהול רבים, ובהם גזבר ומרכז משק. לאורך שנים החזיק את התיק הפיננסי של יבנה והיה האחראי המרכזי לבניית החיסכון של יבנה ולחוסנה הכלכלי.