הבדלים בין גרסאות בדף "תאוות בצע"

נוספו 314 בתים ,  לפני 5 שנים
הרחבה
מ (תיקנתי דקדוק)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
(הרחבה)
 
ב[[יהדות]], הדיבר האחרון מ[[עשרת הדברות]], [[לא תחמוד]], נוגע לאיסור על התאווה שבלב. אם כי פרטי ההלכות אינם תואמים לגמרי איסור על תאוות בצע. תוצאות נגררות של תאוות ממון נאסרו בהלכה באיסורים עצמאיים, כמו [[גזל]], [[גניבה]], שוחד, עושק, הונאה, רמאות, הסגת גבול, [[ריבית]] וכדומה. בעל [[ספר משלי]] מגנה את התכונה כשלעצמה (משלי א' י"ט, ט"ו כ"ז), ואף הנביאים במספר מקומות מגנים את ישראל בשל תאוות הבצע שלהם (ירמיהו ו' י"ג, ח' י'). במקרא, [[יתרו]] יועץ ל[[משה]] למנות שופטים שאחת מתכונותיהם היא שנאת בצע (שמות י"ח כ"א). ב[[ספר שמואל]] מסופר על בניו של [[שמואל הנביא]], השופטים, שהיטו משפט בשל רדיפת בצע ולקיחת שוחד ועל כן העם מאס במשפטם וביקש לו מלך (שמואל א', ח' ג').
 
==אטימולוגיה==
כאשר עברו מ[[סחר חליפין]] לסחר באמצעות [[מטבע]]ות, היו בוצעים (פורסים) לוח מתכת לפרוסות בגודל זהה, כל יחידה היא בצע או אם המתכת הייתה [[כסף (יסוד)|כסף]] הייתה היחידה הבודדת "בצע כסף".
 
משמעות המילה בצע לפי התרגומים ו[[רש"י]] היא הנאת ממון, ואילו לפי [[אבן עזרא]] ו[[ספורנו]] - תועלת.
 
[[קטגוריה:אתיקה]]
 
[[nl:Hoofdzonde#Avaritia]]