חטיבה 7 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
|||
שורה 312:
החטיבה נכשלה בכיבוש לטרון ב[[מבצע בן נון א']], ולאחר התארגנות קצרה הוטלה החטיבה שתוגברה הפעם בגדוד 52 בפיקוד [[יעקב פרי]] מ[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] לקרב נוסף על לטרון - [[מבצע בן נון ב']], שאף הוא נכשל. אמנם על אף שהחטיבה לא הצליחה לכבוש את מתחם לטרון, שעליו שלט הלגיון הירדני, היא הצליחה לפרוץ את [[דרך בורמה (ישראל)|דרך בורמה]] ובכך איפשרה את פריצת המצור על [[ירושלים]]. בקרבות אלו ספגה החטיבה 139 אבדות.
ביוני 1948 עברה החטיבה לחזית הצפון, והתארגנה לצורך כך זמן מה ב[[עין שמר]]. ב[[יולי]] 1948, [[בן דונקלמן]], מתנדב מח"ל מקנדה, החליף את שמיר בתור מפקד החטיבה. יהודה בן דוד התמנה למפקד גדוד 71. בהמשך מלחמת העצמאות, ניהלה החטיבה שכללה ברוב התקופה האמורה שלושה גדודים: 71, 72 (חי"ר) ו - 79 (ממוכן), קרבות בגליל: ב[[מבצע דקל]], באמצע יולי, נכבשו [[שפרעם]] ו[[נצרת]] וב[[מבצע חירם]], בסוף [[אוקטובר]], נכבשו [[מירון (מושב)|מירון]], ג'יש ([[גוש חלב]]), [[קרבות מלכיה|מלכיה]] ו[[סאסא]]. ב - [[1949]], בעקבות ארגון מחדש של [[צה"ל]] לאחר המלחמה, אוחדו חטיבות שבע ו[[חטיבת הזקן|שמונה]] תחת שמה של הראשונה. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הוקמה על גבעת לטרון אנדרטת זיכרון לחטיבה שבע לזכר הקרב הראשון שלה, עקוב הדם, שניהלה במקום זה במלחמת העצמאות.
===מלחמת סיני===
| |||