טיל קרקע-אוויר – הבדלי גרסאות

המונח '''טיל קרקע-אוויר''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''טק"א'''; ב[[אנגלית]]: '''Surface to Air Missile''' ובראשי תיבות '''SAM''') מתייחס למערכות [[טיל|טילים]] המיועדות להגנההגנה מפני [[מטוס|מטוסים]], על ידיבאמצעות שיגור [[טיל|טילים]] לעברם על ידי כוחות קרקעיים.

טיל נגד מטוסים ([[נ"מ]]) נולד כתוצאה מאילוצים היסטוריים שנוצרו בשל שיפור מתמיד במערך המוטס. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], הנשק שהיה בשימוש על מנת להפיל כלי טיס מן הקרקע היו [[תותח]]ים. באותה העת, מעבר לכך שלא שטכנולוגיית הטילים לא הייתה זמינה דיה, גם לא היה צורך בה, כיוון שהתותחים גברו על מהירות המטוסים ומיגונם. המצב השתנה לאחר המלחמה, כאשר התחיל '''עידן הסילון''', מטוסיםמעטפת החלוהביצועים משתניםשל ומשתפריםמטוסים ביכולותיהםגדל, רום הטיסה עלה, המהירות גברה מאוד וגם הטווח. עקב כך נולדנוצר הכורחהצורך להמציאבמערכת מערכת חדשה שתוכל להתמודדשתתמודד עם מטוסים אשרהמצויים מחוץ התותחיםלטווח כברהיעיל מתקשיםשל להילחםתותחי בהםהנ"מ.

כבר במלחמת העולם השנייה ניסו מדענים גרמנים לייצרהחלו בפיתוח כלי טיס מונחי [[רדיו]] שיוכלו לפגוע במטרות אוויריות. עם השיפור בכלי הטיס במסגרת מרוץ החימוש של [[המלחמה הקרה]], במקביל לעלייה ביכולות של [[מטוס קרב|מטוסי הקרב]] ו[[מפציץ|ההפצצה]], היו עליות גם ביכולותיהם של טילי הנ"מ וכיום יש יכולות למערכות מסוימות להפיל אף [[רקטה|רקטות]] ו[[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]].