כניעת גרמניה הנאצית – הבדלי גרסאות

מ (←‏לאחר הכניעה והחתימה עליה: קישורים פנימיים)
אולם לאחר החתימה התברר שהסובייטים, שחששו שהגרמנים יצליחו להפסיק את הלחימה רק בחזית המערבית, לא היו מרוצים מנוסח ההסכם, ומכך שהוא נחתם במפקדה של אייזנהאואר. לכן הם דרשו חתימה נוספת על נוסח מתוקן, בברלין. הסתייגותם הגיעה רק אחרי שנחתם כתב הכניעה, אולם הם לא ויתרו, וב-[[8 במאי]], מעט לפני חצות, נחתם כתב כניעה שני, בברלין, הכבושה על ידי [[הצבא האדום]]. מהצד הגרמני כתב הכניעה נחתם על ידי [[וילהלם קייטל]], אדמירל פון פריידבורג (כנציג [[קריגסמרינה]]) וגנרל [[הנס-יורגן שטומפף]] כנציג [[לופטוואפה]]. בשם מפקדת בעלות הברית באירופה חתמו: המרשל האווירי הבריטי [[ארתור טדר]], הגנרל האמריקאי [[קרל ספאץ|קארל ספאץ]] והגנרל הצרפתי ז'אן לטר דה טאסניי. בשם הפיקוד הסובייטי חתמו [[מרשל ברית המועצות|מרשל]] [[גיאורגי ז'וקוב]] וגנרל וסילי סוקולובסקי.
 
בתחילה הוחלט לפרסם את דבר הכניעה רק לקראת ה-[[9 במאי]], בהודעה רשמית של מנהיגי המדינות, ונציגי העיתונות שנכחו בכניעה בריימס התבקשו לשמור את דבר הכניעה בסוד. אולם עיתונאי [[סוכנות ידיעות|סוכנות הידיעות]] [[אסושייטד פרס]] אדוארד קנדי הפיץ במברק את דבר הכניעה, וכך נפוצה הידיעה במערב לפני הזמן המתוכנן, ו[[יום הניצחון באירופה]] נחגג ב־[[8 במאי]], ולא ב-[[9 במאי|9]] בו.
 
== לאחר הכניעה והחתימה עליה ==