קומונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 8:
מקובל לראות כ"מקור הקומונות" המערביות את ההתפתחות הקומונלית בארץ ישראל בתקופת בית שני. עדויות ארכאולוגיות ומגילות שנשתמרו מציינות כי כת ה[[איסיים]] (מ[[מצדה]]) וכן כת ים המלח ([[מגילות קומראן]], יש הטוענים כי מדובר למעשה באותה כת), קיימו באותה תקופה אורח חיים שיתופי-דתי. יש האומרים כי הנוצרים הראשונים הושפעו מהם וקיימו אף הם אורח חיים שיתופי בהתבסס על הכתוב ב[[מעשי השליחים]]: "וכל-המאמינים התאחדו יחד וכל-אשר להם היה לנחלת כלם. וימכרו את-אחזתם ואת-רכושם ויחלקו לכלם לאיש איש די מחסורו. ויום יום היו שקדים להיות במקדש לב אחד ויבצעו את-הלחם בבית בבית" (פרק ב' פסוקים 44-46).
מרבית הקומונות הראשונות באירופה ובארצות הברית מימי הביניים ועד סוף המאה התשע עשרה היו קומונות דתיות. הן הוקמו בדרך כלל על ידי קבוצות שאמונתם סטתה מן האמונה הנוצרית המקובלת על ידי הכנסיות הגדולות ([[קתולים|קתולית]] ו[[פרוטסטנטים|פרוטסטנטית]]). חלק ניכר מהביקורת שהופנתה כלפי הכנסייה הייתה שחיתותה הכלכלית וחומרנותה. המענה שנתנו אותם מאמינים לבעיית החומריות היה ניסיון ליצור כפרים שיתופיים שבהם הרכוש אינו פרטי אלא קהילתי - ברוח הנוצרים הראשונים, ומתוך שאיפה לחיים דתיים-מוסריים של שוויון ואחווה. קהילות אלו נרדפו לרוב באירופה, ופעמים רבות היגרו לאמריקה שם המשיכו בחייהם המשותפים. בדרך כלל
התפתחות התאוריה ה[[קרל מרקס|מרקסיסיטית]], ומאוחר יותר התאוריה ה[[אנרכיזם|אנרכיסטית]] של דמויות כמו [[פיוטר קרופוטקין]] ו[[גוסטב לנדאואר]] הביאה להקמתן של קומונות סוציאליסטיות-חילוניות, כחלק מניסיון לשחרור האדם העובד מכבלי החברה הקפיטליסטית וניסיון ליצירת חברה ברוח הסוציאליזם. פעמים רבות קומונות כאלו ראו עצמן כ"אבטיפוסים" לחברה הקומוניסטית שתוקם אחרי המהפכה, או כתנועות שמטרתן להפיץ את אורח החיים השיתופי עד שיהפוך לנחלת החברה כולה.
| |||