אלוברוגים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (סירב), ויקישיתוף בשורה |
קישור לקשר קאטילינה |
||
שורה 7:
הוא המתין לרגלי המעבר, ושלח מרגלים לבדוק את הביצורים האלוברוגים. הוא גילה שביום ישנה שמירה הדוקה, אולם בלילה נותרת שמירה קלושה ומרבית החיילים חוזרים לכפריהם. על כן הוא המתין ללילה הבא, והורה להבעיר את המדורות במחנה כרגיל. לאחר מכן עם כוח מובחר שעליו פיקד בעצמו, השתלט על העמדות והורה לשאר השיירה להתחיל להתקדם. עם אור השחר הבחינו האלוברוגים שעמדותיהם נכבשו, אולם הם הבחינו בסרבול הרב של השיירה שהעפילה אל המעבר. הם תקפו בבת אחת במקומות רבים, ויצרו אנדרלמוסיה. חיילים ובהמות מסע צנחו לתהום, מבהילים בכך את הבהמות האחרות ואת [[פיל מלחמה|פילי הקרב]]. חניבעל מיהר ועם הכוח המובחר שלו תקף את התוקפים, שנאלצו לסגת באבדות כבדות. לאחר מכן אסף את חייליו והתקיף את כפריהם העיקריים של האלוברוגים, הוא מצא בהם אספקה בשפע וכן סוסים ושאר בהמות מסע. וגם הטיל מורא בליבות השבטים האחרים.
בשנת [[123 לפנה"ס]] העניקו האלוברוגים מקלט לראש שבט ה[[סאלים]], שנמלט מפני [[הרפובליקה הרומית]]. הם סירבו להסגיר אותו ושנתיים לאחר מכן צבא רומאי בפיקודו של [[קווינטוס פאביוס מאקסימוס אלוברוגיקוס|קווינטוס פאביוס מאקסימוס]] כבש את ארצם. על הישג זה הוענק למאקסימוס התוא "אלוברוגיקוס". מאקסימוס שבה אלוברוגים רבים, שנמכרו כ[[עבדות|עבדים]] ברומא, אחד מהם [[קריקסוס]], הנהיג בשנת [[73 לפנה"ס]] יחד עם [[ספרטקוס]] ו[[אנומאנוס (מורד)|אנומאנוס]] את [[מלחמת העבדים השלישית|מרד העבדים השלישי]] נגד רומא. האלוברוגים היו אלו שהצילו את רומא, מ[[קשר קאטילינה|קשר קטילינה]] המפורסם. בשנת [[63 לפנה"ס]], הציע [[לוקיוס סרגיוס קטילינה]] שזמם קשר להפלת המשטר הרומאי, למנהיגי האלוברוגים הקלה מהעול הרומאי, אם ישתפו עמו פעולה. האלוברוגים פעלו בדיוק ההפך והסגירו את המכתבים לידי אויבו של קטילינה [[קיקרו]] שהקריא אותם למחרת בסנאט וכך עצר את המזימה.
האלוברוגים מרדו פעם נוספת בשנת [[61 לפנה"ס]], אולם גם מרידה זו דוכאה באכזריות. הם הצטרפו אל [[יוליוס קיסר]] במהלך [[מלחמת גאליה]], וקיסר הכיר להם תודה ונתן לכמה ממנהיגיהם תפקידים בכירים בצבאו. [[אוגוסטוס]] כלל את ארצם בתוך ה[[פרובינקיה]] [[גאליה נארבוננסיס]]. הם נטמעו בהדרגה בשבטים האחרים.
| |||