פגניות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה
שורה 1:
{{מפנה|עבודת אלילים|מונח ב[[יהדות]]|עבודה זרה}}
[[קובץ:Opferstein Maria Taferl.jpg|שמאל|ממוזער|200px240px|מזבח קלטי קדום ב[[אוסטריהאירופה]], ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות]]
[[קובץ:Aikya Linga in Varanasi.jpg|שמאל|ממוזער|200px240px|פסל פגני בו[[ואראנסי]], [[הודו]]]]
[[קובץ:ScraficeInPatan.JPG|שמאל|ממוזער|200px240px|תור להעלאת מנחות במקדש ב[[פטן]] שב[[קטמנדו]]]]
'''פגניות''' (ב[[עברית]]: '''עבודת אלילים''') הוא מונח מערבי המתאר [[פולחן|פולחנים]] ומנהגים של [[דת]]ות [[פוליתאיזם|פוליתאיסטיות]], עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות. התוארהדתות "פגני",הפגניות מ[[לטינית]],שונות paganus,במהותן נטבע על ידימהדתות [[רומא העתיקההמונותאיסטיות|הרומאיםמונותאיזם]] הנוצרים. בתקופת הקיסר [[קונסטנטינוס]] ככינוי גנאי לאדם שטרם קיבל על עצמו את עול ה[[נצרות]].
 
==מקור המונח==
משמעות המילה "פגני" (Pagani) ב[[לטינית]] הוא "איכרים" או "יושבי כפר". ברומא העתיקה נפוצה הנצרות בערים הגדולות תחילה. העירוניים היו נוצרים, ואילו הכפריים אחזו עדיין באמונות פוליתאיסטיות. מנהיגי הכנסייה הגיעו משכבת האצולה הרומית העירונית, ומכיוון שכך ארגנו את מבנה הכנסייה בדומה לקיסרות, כלומר, הבישופים ישבו בערי המחוז ומשם הפעילו את הכמרים שפעלו במרחב הכפרי. גם כינוסי הכנסייה התקיימו בערים מרכזיות.
 
משמעות אחרת של המונח היא "אזרח". הרומאים הנוצרים ראו את עצמם "חיילים בצבאו של ישו הנוצרי", ואת המאמינים בדתות אחרות כ"אזרחים".
 
==פגניות ככינוי גנאי==
בשיח הנוצרי ואחר כך בשיח החילוני, המשיך המונח "פגניות" לשמש ככינוי גנאי אתנוצנטרי לאנשים שמנהגיהם נבערים וחשוכים. החל מן המאה ה-18 החל תהליך טביעה מחדש של המושג על ידי מאמינים פוליתאיסטיים מודרניים. כיום נעשה גם שימוש לא שיפוטי במונח, לתיאור דתות פוליתאיסטיות שונות, עתיקות וחדשות. דתות פוליתאסטיות מודרניות מכונות לעתים "דתות נאו-פגניות".
 
==מהות הפגניות==
שורה 24 ⟵ 16:
 
כל תופעת טבע סימלה אל העומד מאחוריה, שמתחזקת באופן ישר להתעצמותו ולדומיננטיות שלו. על כן יש לעבוד את האלים הטובים והנכונים, להיכנע בפניהם ולקבע אותם כפטרוני המקום, וזאת כדי לחזק את כוחם ולקבל מהם שפע וברכה. לעתים אף יש להקריב קורבנות לאלים הרעים ולמשרתיהם הדמונים, כדי לשכך את כעסם. למשל בתרבות המסופוטמית היום ה-14 בחודש הירחי (אמצע חודש כאשר הירח במילואו), היה מוקדש לשיכוך כעסם האלים, ועל כן בני האדם היו מתנזרים מתענוגות ושובתים מפעילויות חשובות.
 
==מקור המונח==
התואר "פגני", מ[[לטינית]], paganus, נטבע על ידי [[רומא העתיקה|הרומאים]] הנוצרים בתקופת הקיסר [[קונסטנטינוס]] ככינוי גנאי לאדם שטרם קיבל על עצמו את עול ה[[נצרות]].
 
משמעות המילה "פגני" (Pagani) ב[[לטינית]] הוא "איכרים" או "יושבי כפר". ברומא העתיקה נפוצה הנצרות בערים הגדולות תחילה. העירוניים היו נוצרים, ואילו הכפריים אחזו עדיין באמונות פוליתאיסטיות. מנהיגי הכנסייה הגיעו משכבת האצולה הרומית העירונית, ומכיוון שכך ארגנו את מבנה הכנסייה בדומה לקיסרות, כלומר, הבישופים ישבו בערי המחוז ומשם הפעילו את הכמרים שפעלו במרחב הכפרי. גם כינוסי הכנסייה התקיימו בערים מרכזיות.
 
משמעות אחרת של המונח היא "אזרח". הרומאים הנוצרים ראו את עצמם "חיילים בצבאו של ישו הנוצרי", ואת המאמינים בדתות אחרות כ"אזרחים".
 
בשיח הנוצרי ואחר כך בשיח החילוני, המשיך המונח "פגניות" לשמש ככינוי גנאי אתנוצנטרי לאנשים שמנהגיהם נבערים וחשוכים. החל מן המאה ה-18 החל תהליך טביעה מחדש של המושג על ידי מאמינים פוליתאיסטיים מודרניים. כיום נעשה גם שימוש לא שיפוטי במונח, לתיאור דתות פוליתאיסטיות שונות, עתיקות וחדשות. דתות פוליתאסטיות מודרניות מכונות לעתים "דתות נאו-פגניות".
 
==פגניות בתקופה הרומנטית==