אכלתום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←היסטוריה: קישורים פנימיים |
|||
שורה 2:
'''אֶכַּלַתוּם '''הייתה עיר [[אשור]]ית [[עיר עתיקה|עתיקה]] ב[[מסופוטמיה]] העליונה. מיקומה המדויק עדיין לא זוהה. על פי הטקסטים המזכירים אותה, מיקומה היה לאורך הגדה המערבית של ה[[חידקל]] מדרום לעיר [[אשור (עיר)|אשור]]. משמעות השם אכלתום הוא "הארמון". העיר הייתה עיר בירה של שושלת [[אמורי (עם)|אמורית]] שהיה לה קשר לאשור. העיר הייתה חשובה במאות ה-19 וה-18 לפנה"ס. אזכורים ומידע על העיר מופיע בארכיון העיר [[מארי]].
==היסטוריה==
המלך הראשון שלה שידוע שמו היה אילה-כבכבו, שחי במאה ה-19 לפנה"ס. הוא היה אביו של [[שמשי-אדד הראשון]]. בתחילה היה ביחסי ידידות עם יגיד-לים מלך [[מארי]], אבל בשנת מלכותו האחרונה של אילה-כבכבו פרצה ביניהם מלחמה ואילה-כבכבו ניצח.{{הערה|משה ענבר, '''[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99059930&nPageNum=24&nPageOffset=4763&sSearchText=%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%9D#24.4760.8.fitwidth30 נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי] ''', [[מוסד ביאליק]], 2007, עמ' 6}} שמשי אדד הראשון ירש אותו ב-1810 לפנה"ס. הוא המשיך את העימות עם מארי והרחיב אותו לאורך עמק נהר ה[[חבור]]. התרחבותו הופסקה על ידי יחדום-לים, בנו של יגיד-לים. הוא נוצח על ידי נרם-סין מלך [[אשנונה]] וברח ל[[בבל]]. הוא חזר לעיר לאחר מותו של נרם-סין. לאחר מכן המשיך במסעות מלחמותיו ונחל ניצחונות כשהוא צר על אזורים שונים במסופוטמיה העליונה. הוא הוריד את [[ארישום השני]] משלטונו על אשור, הקים עיר בירה
בתקופה זאת התנהלה דיפלומטיה בינלאומית בין הממלכות השונות, ואכלתום הייתה חלק מהמגעים הדיפלומטיים. במכתב שנמצא בארכיון מארי שנכתב על ידי אחד הפקידים של [[זימרילים]], הוא מציין את הממלכות שלקחו חלק במגעים הדיפלומטיים וכותב אליו בבקשת הנחיות: {{ציטוט|[אם] השליחים העוברים מבבל, אשנונה, אכלתום, כרנה, קברה וארפחה, אשר נשלחים אל [[ימחד]], [[קטנה (עיר מדינה)|קטנה]], [[תל חצור|חצור]] ו[[כרכמיש|כ[רכמ]יש]] יגיעו, האתן להם ללכת או אעצרם? ואם השליחים (העוברים) מימחד, קטנה, חצור וכרכמיש [אשר נשלחים אל בבל, אשנונ]ה, [קברה?, ארפ]חה, [אכלתום? וכרנה? יגיעו, האתן להם ללכת] או אעצרם? כך או אחרת, יכתוב נא לי אדוני את החלטתו.{{הערה|עורך: ישראל אפעל, '''ההיסטוריה של ארץ-ישראל - מבואות התקופות הקדומות (מהתקופות הפריהיסטוריות עד סוף האלף השני לפני הספירה)''', הוצאת [[ יד יצחק בן-צבי]] ו[[כתר הוצאה לאור]], 1982, עמ' 52}}}}
|